דברי הימים ב 2
מלכותו של שלמה המלך, כולל חוכמתו, פרויקטי הבנייה והעושר שלו.
822
פסוקים
●
2
min
Bible version
1 ויעש יאשייהו בירושלים פסח, ליהוה; וישחטו הפסח, בארבעה עשר לחודש הראשון.
1 ויבוא רחבעם, ירושלים, ויקהל את-בית יהודה ובנימין מאה ושמונים אלף בחור, עושה מלחמה--להילחם, עם-ישראל, להשיב את-הממלכה, לרחבעם. {פ}
1 ויקחו כל-עם יהודה, את-עוזייהו, והוא, בן-שש עשרה שנה; וימליכו אותו, תחת אביו אמציהו.
1 אז, אמר שלמה: יהוה אמר, לשכון בערפל.
1 אחרי הדברים והאמת האלה, בא סנחריב מלך-אשור; ויבוא ביהודה, וייחן על-הערים הבצורות, ויאמר, לבקעם אליו.
1 וככלות כל-זאת, יצאו כל-ישראל הנמצאים לערי יהודה, וישברו המצבות ויגדעו האשרים וינתצו את-הבמות ואת-המזבחות מכל-יהודה ובנימין ובאפריים ומנשה, עד-לכלה; וישובו כל-בני ישראל, איש לאחוזתו--לעריהם. {פ}
1 ויהי מקץ עשרים שנה, אשר בנה שלמה את-בית יהוה--ואת-ביתו.
1 ויעש, מזבח נחושת--עשרים אמה אורכו, ועשרים אמה רוחבו; ועשר אמות, קומתו. {ס}
1 ובשנה השביעית התחזק יהוידע, וייקח את-שרי המאות לעזריהו בן-ירוחם ולישמעאל בן-יהוחנן ולעזריהו בן-עובד ואת-מעשיהו בן-עדיהו ואת-אלישפט בן-זכרי--עימו בברית.
1 ותשלם, כל-המלאכה, אשר-עשה שלמה, לבית יהוה; {ס} ויבא שלמה את-קודשי דויד אביו, ואת-הכסף ואת-הזהב ואת-כל-הכלים--נתן, באוצרות בית האלוהים. {פ}
1 וישלח יחזקייהו על-כל-ישראל ויהודה, וגם-איגרות כתב על-אפריים ומנשה, לבוא לבית-יהוה, בירושלים--לעשות פסח, ליהוה אלוהי ישראל.
1 ועזריהו, בן-עודד, הייתה עליו, רוח אלוהים.
1 וישכב יהושפט עם-אבותיו, וייקבר עם-אבותיו בעיר דויד; וימלוך יהורם בנו, תחתיו.
1 ויתחזק שלמה בן-דויד, על-מלכותו; ויהוה אלוהיו עימו, ויגדלהו למעלה.
1 בשנת שמונה עשרה, למלך ירובעם; וימלוך אבייה, על-יהודה.
1 ומלכת-שבא, שמעה את-שמע שלמה, ותבוא לנסות את-שלמה בחידות בירושלים בחיל כבד מאוד וגמלים נושאים בשמים וזהב לרוב, ואבן יקרה; ותבוא, אל-שלמה, ותדבר עימו, את כל-אשר היה עם-לבבה.
1 בן-עשרים וחמש שנה, יותם במולכו, ושש-עשרה שנה, מלך בירושלים; ושם אימו, ירושה בת-צדוק.
1 וישב יהושפט מלך-יהודה אל-ביתו, בשלום--לירושלים. {ס}
1 ויספור שלמה שבעים אלף, איש סבל, ושמונים אלף איש, חוצב בהר; ומנצחים עליהם, שלושת אלפים ושש מאות. {פ}
1 וימליכו יושבי ירושלים את-אחזיהו בנו הקטון, תחתיו--כי כל-הראשונים הרג הגדוד, הבא בערבים למחנה; וימלוך אחזיהו בן-יהורם, מלך יהודה. {פ}
1 בשנת שלושים ושש, למלכות אסא, עלה בעשא מלך-ישראל על-יהודה, וייבן את-הרמה--לבלתי, תת יוצא ובא, לאסא, מלך יהודה.
1 ויהי, כהכין מלכות רחבעם וכחזקתו, עזב, את-תורת יהוה; וכל-ישראל, עימו. {פ}
1 בן-עשרים שנה, אחז במולכו, ושש-עשרה שנה, מלך בירושלים; ולא-עשה הישר בעיני יהוה, כדויד אביו.
1 ויקחו, עם-הארץ, את-יהואחז, בן-יאשייהו; וימליכוהו תחת-אביו, בירושלים.
1 ויהי אחרי-כן באו בני-מואב ובני עמון ועימהם מהעמונים, על-יהושפט--למלחמה.
1 וימלוך יהושפט בנו, תחתיו; ויתחזק, על-ישראל.
1 וככלות שלמה, להתפלל, והאש ירדה מהשמיים, ותאכל העולה והזבחים; וכבוד יהוה, מלא את-הבית.
1 בן-עשרים וחמש שנה, מלך אמציהו, ועשרים ותשע שנה, מלך בירושלים; ושם אימו, יהועדן מירושלים.
1 ויחל שלמה, לבנות את-בית-יהוה בירושלים, בהר המורייה, אשר נראה לדויד אביהו--אשר הכין במקום דויד, בגורן אורנן היבוסי.
1 יחזקייהו מלך, בן-עשרים וחמש שנה, ועשרים ותשע שנה, מלך בירושלים; ושם אימו, אבייה בת-זכריהו.
1 ויעש אסא הטוב והישר, בעיני יהוה אלוהיו.
1 בן-שמונה שנים, יאשייהו במולכו; ושלושים ואחת שנה, מלך בירושלים.
1 ויהי ליהושפט עושר וכבוד, לרוב; ויתחתן, לאחאב.
1 בן-שבע שנים, יואש במולכו, וארבעים שנה, מלך בירושלים; ושם אימו, צביה מבאר שבע.
1 בן-שתים עשרה שנה, מנשה במולכו; וחמישים וחמש שנה, מלך בירושלים.
1 וילך רחבעם, שכמה: כי שכם באו כל-ישראל, להמליך אותו.
2 וישלח שלמה, אל-חורם מלך-צור לאמור: כאשר עשית, עם-דויד אבי, ותשלח-לו ארזים, לבנות-לו בית לשבת בו.
2 והערים, אשר נתן חורם לשלמה--בנה שלמה, אותם; ויושב שם, את-בני ישראל.
2 הוא בנה את-אילות, וישיבהא ליהודה, אחרי שכב-המלך, עם-אבותיו. {פ}
2 ויעש הישר, בעיני יהוה: רק, לא בלבב שלם.
2 ויעש יואש הישר, בעיני יהוה, כל-ימי, יהוידע הכוהן. {ס}
2 ויסובו, ביהודה, ויקבצו את-הלויים מכל-ערי יהודה, וראשי האבות לישראל; ויבואו, אל-ירושלים.
2 בן-ארבעים ושתיים שנה, אחזיהו במולכו, ושנה אחת, מלך בירושלים; ושם אימו, עתליהו בת-עומרי.
2 ויגד-לה שלמה, את-כל-דבריה; ולא-נעלם דבר משלמה, אשר לא הגיד לה.
2 ויעש הישר בעיני יהוה, ככול אשר-עשה עוזייהו אביו--רק, לא-בא אל-היכל יהוה; ועוד העם, משחיתים.
2 ולא יכלו הכוהנים, לבוא אל-בית יהוה: כי-מלא כבוד-יהוה, את-בית יהוה.
2 וילך, בדרכי מלכי ישראל; וגם מסכות עשה, לבעלים.
2 ויעש הישר, בעיני יהוה: ככול אשר-עשה, דויד אביו.
2 בן-שלוש ועשרים שנה, יואחז במולכו; ושלושה חודשים, מלך בירושלים.
2 ואני בניתי בית-זבול, לך; ומכון לשבתך, עולמים.
2 ויהי כשמוע ירובעם בן-נבט, והוא במצריים, אשר ברח, מפני שלמה המלך--וישב ירובעם, ממצריים.
2 אז יקהל שלמה את-זקני ישראל, ואת-כל-ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל--אל-ירושלים: להעלות את-ארון ברית-יהוה, מעיר דויד--היא ציון.
2 ולו-אחים בני יהושפט, עזריה ויחיאל וזכריהו ועזריהו, ומיכאל, ושפטיהו: כל-אלה, בני יהושפט מלך-ישראל.
2 וייוועץ המלך ושריו וכל-הקהל, בירושלים, לעשות הפסח, בחודש השני.
2 ויעש את-הים, מוצק: עשר באמה משפתו אל-שפתו עגול סביב, וחמש באמה קומתו, וקו שלושים באמה, יסוב אותו סביב.
2 ויעמד יחזקייהו את-מחלקות הכוהנים והלויים על-מחלקותם איש כפי עבודתו, לכוהנים וללויים, לעולה, ולשלמים--לשרת ולהודות ולהלל, בשערי מחנות יהוה. {ס}
2 וירא, יחזקייהו, כי-בא, סנחריב; ופניו, למלחמה על-ירושלים.
2 ויהי, דבר-יהוה, אל-שמעיהו איש-האלוהים, לאמור.
2 ויעש הרע, בעיני יהוה: כתועבות, הגויים, אשר הוריש יהוה, מפני בני ישראל.
2 ויאמר שלמה לכל-ישראל לשרי האלפים והמאות ולשופטים, ולכול נשיא לכל-ישראל--ראשי האבות.
2 ויחל לבנות בחודש השני, בשני, בשנת ארבע, למלכותו.
2 ויעש הישר, בעיני יהוה; וילך, בדרכי דויד אביו, ולא-סר, ימין ושמאל.
2 ויבואו, ויגידו ליהושפט לאמור, בא עליך המון רב מעבר לים, מארם; והנם בחצצון תמר, היא עין גדי.
2 ויהי בשנה החמישית, למלך רחבעם, עלה שישק מלך-מצריים, על-ירושלים: כי מעלו, ביהוה.
2 וייצא אל-פניו, יהוא בן-חנני החוזה, ויאמר אל-המלך יהושפט, הלרשע לעזור ולשונאי יהוה תאהב: ובזאת עליך קצף, מלפני יהוה.
2 וייצא, לפני אסא, ויאמר לו, שמעוני אסא וכל-יהודה ובנימין: יהוה עימכם, בהיותכם עימו, ואם-תדרשוהו יימצא לכם, ואם-תעזבוהו יעזוב אתכם. {ס}
2 ויסר את-מזבחות הנכר, והבמות; וישבר, את-המצבות, ויגדע, את-האשרים.
2 שלוש שנים, מלך בירושלים, ושם אימו, מיכיהו בת-אוריאל מן-גבעה; ומלחמה הייתה בין אבייה, ובין ירובעם.
2 ויעמד הכוהנים, על-משמרותם; ויחזקם, לעבודת בית יהוה. {ס}
2 ויוצא אסא כסף וזהב, מאוצרות בית יהוה--ובית המלך; וישלח, אל-בן-הדד מלך ארם, היושב בדרמשק, לאמור.
2 ויירד לקץ שנים אל-אחאב, לשומרון, ויזבח-לו אחאב צאן ובקר לרוב, ולעם אשר עימו; ויסיתהו, לעלות אל-רמות גלעד.
2 וייתן-חיל--בכל-ערי יהודה, הבצורות; וייתן נציבים, בארץ יהודה, ובערי אפריים, אשר לכד אסא אביו.
3 ואלה הוסד שלמה, לבנות את-בית האלוהים: האורך אמות במידה הראשונה, אמות שישים, ורוחב, אמות עשרים.
3 הוא בשנה הראשונה למולכו בחודש הראשון, פתח את-דלתות בית-יהוה--ויחזקם.
3 בן-שש עשרה שנה, עוזייהו במולכו, וחמישים ושתיים שנה, מלך בירושלים; ושם אימו, יכוליה מן-ירושלים.
3 והוא הקטיר, בגיא בן-הינום; ויבער את-בניו, באש, כתועבות הגויים, אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל.
3 ויאמר ללויים המבינים לכל-ישראל הקדושים ליהוה, תנו את-ארון-הקודש בבית אשר בנה שלמה בן-דויד מלך ישראל--אין-לכם משא, בכתף; עתה, עבדו את-יהוה אלוהיכם, ואת, עמו ישראל.
3 ויירא, וייתן יהושפט את-פניו לדרוש ליהוה; ויקרא-צום, על-כל-יהודה.
3 ויאסור אבייה את-המלחמה, בחיל גיבורי מלחמה, ארבע-מאות אלף, איש בחור; {ס} וירובעם, ערך עימו מלחמה, בשמונה מאות אלף איש בחור, גיבור חיל. {ס}
3 וכול בני ישראל, רואים ברדת האש, וכבוד יהוה, על-הבית; ויכרעו אפיים ארצה על-הריצפה, וישתחוו, והודות ליהוה כי טוב, כי לעולם חסדו.
3 הוא, בנה את-שער בית-יהוה--העליון; ובחומת העופל בנה, לרוב.
3 ויהי יהוה, עם-יהושפט: כי הלך, בדרכי דויד אביו הראשונים, ולא דרש, לבעלים.
3 באלף ומאתיים רכב, ובשישים אלף פרשים; ואין מספר, לעם אשר-באו עימו ממצריים--לובים סוכיים, וכושים.
3 וילכו, שלמה וכל-הקהל עימו, לבמה, אשר בגבעון: כי-שם היה, אוהל מועד האלוהים, אשר עשה משה עבד-יהוה, במדבר.
3 אבל, דברים טובים נמצאו עימך: כי-ביערת האשרות מן-הארץ, והכינות לבבך לדרוש האלוהים.
3 ברית ביני ובינך, ובין אבי ובין אביך: הנה שלחתי לך, כסף וזהב--לך הפר בריתך את-בעשא מלך ישראל, ויעלה מעליי.
3 ותרא, מלכת-שבא, את, חכמת שלמה--והבית, אשר בנה.
3 ובשמונה שנים למולכו, והוא עודנו נער, החל, לדרוש לאלוהי דויד אביו; ובשתים עשרה שנה, החל לטהר את-יהודה וירושלים, מן-הבמות והאשרים, והפסילים והמסכות.
3 גם-הוא הלך, בדרכי בית אחאב: כי אימו הייתה יועצתו, להרשיע.
3 ויאמר אחאב מלך-ישראל, אל-יהושפט מלך יהודה, התלך עימי, רמות גלעד; ויאמר לו, כמוני כמוך וכעמך עמי--ועימך, במלחמה.
3 כי לא יכלו לעשותו, בעת ההיא: כי הכוהנים לא-התקדשו למדיי, והעם לא-נאספו לירושלים.
3 ודמות בקרים תחת לו סביב סביב, סובבים אותו, עשר באמה, מקיפים את-הים סביב: שניים טורים הבקר, יצוקים במוצקתו.
3 ויכרות כל-הקהל ברית בבית האלוהים, עם-המלך; ויאמר להם, הנה בן-המלך ימלוך, כאשר דיבר יהוה, על-בני דויד.
3 וייתן להם אביהם מתנות רבות לכסף ולזהב, ולמגדנות, עם-ערי מצורות, ביהודה; ואת-הממלכה נתן ליהורם, כי-הוא הבכור. {פ}
3 וייקהלו אל-המלך כל-איש ישראל, בחג: הוא, החודש השביעי.
3 ויאמר, ליהודה, לדרוש, את-יהוה אלוהי אבותיהם--ולעשות, התורה והמצוה.
3 ומנת המלך מן-רכושו לעולות, לעולות הבוקר והערב, והעולות, לשבתות ולחודשים ולמועדים--ככתוב, בתורת יהוה.
3 ויסירהו מלך-מצריים, בירושלים; ויענוש, את-הארץ, מאה כיכר-כסף, וכיכר זהב.
3 וילך שלמה חמת צובה, ויחזק עליה.
3 וייוועץ, עם-שריו וגיבוריו, לסתום את-מימי העיינות, אשר מחוץ לעיר; ויעזרוהו.
3 וישלחו, ויקראו-לו, ויבוא ירובעם, וכל-ישראל; וידברו, אל-רחבעם לאמור.
3 ויישא-לו יהוידע, נשים שתיים; ויולד, בנים ובנות.
3 אמור, אל-רחבעם בן-שלמה מלך יהודה--ואל, כל-ישראל, ביהודה ובנימין, לאמור.
3 הנה אני בונה-בית לשם יהוה אלוהיי, להקדיש לו להקטיר לפניו קטורת-סמים ומערכת תמיד ועולות לבוקר ולערב, לשבתות ולחודשים, ולמועדי יהוה אלוהינו: לעולם, זאת על-ישראל.
3 ויסב המלך, את-פניו, ויברך, את כל-קהל ישראל; וכל-קהל ישראל, עומד.
3 וימים רבים, לישראל: ללא אלוהי אמת, וללא כוהן מורה--וללא תורה.
3 וישב, וייבן את-הבמות, אשר ניתץ, יחזקייהו אביו; ויקם מזבחות לבעלים, ויעש אשרות, וישתחו לכל-צבא השמיים, ויעבוד אותם.
3 ויהי, כאשר חזקה הממלכה עליו; ויהרוג, את-עבדיו, המכים, את-המלך אביו.
4 כי לאלוהי אביו, דרש, ובמצוותיו, הלך; ולא, כמעשה ישראל.
4 והבית אשר-אני בונה, גדול: כי-גדול אלוהינו, מכל-האלוהים.
4 והאולם אשר על-פני האורך על-פני רוחב-הבית, אמות עשרים, והגובה, מאה ועשרים; ויצפהו מפנימה, זהב טהור.
4 עומד על-שנים עשר בקר, שלושה פונים צפונה ושלושה פונים ימה ושלושה פונים נגבה ושלושה פונים מזרחה, והים עליהם, מלמעלה; וכל-אחוריהם, ביתה.
4 ויבואו, כול זקני ישראל; וישאו הלויים, את-הארון.
4 ויאמר, ברוך יהוה אלוהי ישראל, אשר דיבר בפיו, את דויד אבי; ובידיו מילא, לאמור.
4 והמלך, וכל-העם, זובחים זבח, לפני יהוה. {ס}
4 וייבן את-תדמור, במדבר, ואת כל-ערי המסכנות, אשר בנה בחמת.
4 ומאכל שולחנו ומושב עבדיו ומעמד משרתיו ומלבושיהם, ומשקיו ומלבושיהם, ועלייתו, אשר יעלה בית יהוה; ולא-היה עוד בה, רוח.
4 אביך, הקשה את-עולנו; ועתה הקל מעבודת אביך הקשה, ומעולו הכבד אשר-נתן עלינו--ונעבדך.
4 כה אמר יהוה לא-תעלו ולא-תילחמו עם-אחיכם, שובו איש לביתו--כי מאיתי נהיה, הדבר הזה; וישמעו את-דברי יהוה, וישובו מלכת אל-ירובעם. {פ}
4 וילכוד את-ערי המצורות, אשר ליהודה; ויבוא, עד-ירושלים. {ס}
4 ויקם אבייה, מעל להר צמריים, אשר, בהר אפריים; ויאמר, שמעוני ירובעם וכל-ישראל.
4 ויסר מכל-ערי יהודה, את-הבמות ואת-החמנים; ותשקוט הממלכה, לפניו.
4 וישב, בצר-לו, על-יהוה, אלוהי ישראל; ויבקשוהו, ויימצא להם.
4 וישמע בן-הדד אל-המלך אסא, וישלח את-שרי החיילים אשר-לו אל-ערי ישראל, ויכו את-עיון ואת-דן, ואת אביל מים; ואת כל-מסכנות, ערי נפתלי.
4 ויאמר יהושפט, אל-מלך ישראל: דרוש-נא כיום, את-דבר יהוה.
4 ויישב יהושפט, בירושלים; וישב וייצא בעם, מבאר שבע עד-הר אפריים, וישיבם, אל-יהוה אלוהי אבותיהם.
4 וייקבצו יהודה, לבקש מיהוה; גם מכל-ערי יהודה, באו לבקש את-יהוה.
4 ויקם יהורם על-ממלכת אביו, ויתחזק, ויהרוג את-כל-אחיו, בחרב; וגם, משרי ישראל.
4 ויעש הרע בעיני יהוה, כבית אחאב: כי-המה היו-לו יועצים, אחרי מות אביו--למשחית לו.
4 זה הדבר, אשר תעשו: השלישית מכם באי השבת, לכוהנים וללויים, לשוערי, הסיפים.
4 ויהי, אחרי-כן; היה עם-לב יואש, לחדש את-בית יהוה.
4 ואת-בניהם, לא המית: כי ככתוב בתורה בספר משה אשר-ציווה יהוה לאמור, לא-ימותו אבות על-בנים ובנים לא-ימותו על-אבות--כי איש בחטאו, ימותו.
4 ויעש הישר, בעיני יהוה: ככול אשר-עשה, אמציהו אביו.
4 וערים בנה, בהר-יהודה; ובחורשים בנה, בירנייות ומגדלים.
4 ויזבח ויקטר בבמות, ועל-הגבעות, ותחת, כל-עץ רענן.
4 ויבא את-הכוהנים, ואת-הלויים; ויאספם, לרחוב המזרח.
4 ויישר הדבר, בעיני המלך, ובעיני, כל-הקהל.
4 ויאמר לעם, ליושבי ירושלים, לתת, מנת הכוהנים והלויים--למען יחזקו, בתורת יהוה.
4 וייקבצו עם-רב--ויסתמו את-כל-המעיינות, ואת-הנחל השוטף בתוך-הארץ לאמור: למה יבואו מלכי אשור, ומצאו מים רבים.
4 ובנה מזבחות, בבית יהוה, אשר אמר יהוה, בירושלים יהיה-שמי לעולם.
4 וינתצו לפניו, את מזבחות הבעלים, והחמנים אשר-למעלה מעליהם, גידע; והאשרים והפסילים והמסכות, שיבר והדק, ויזרוק על-פני הקברים, הזובחים להם.
4 והכינו לבית-אבותיכם, כמחלקותיכם--בכתב, דויד מלך ישראל, ובמכתב, שלמה בנו.
4 וימלך מלך-מצריים את-אליקים אחיו, על-יהודה וירושלים, ויסב את-שמו, יהויקים; ואת-יואחז אחיו לקח נכו, ויביאהו מצריימה. {פ}
4 אבל, ארון האלוהים העלה דויד מקרית יערים, בהכין לו, דויד: כי נטה-לו אוהל, בירושלים.
5 ויהי, כשמוע בעשא, ויחדל, מבנות את-הרמה; וישבת, את-מלאכתו. {ס}
5 ויאמר להם, שמעוני הלויים: עתה התקדשו, וקדשו את-בית יהוה אלוהי אבותיכם, והוציאו את-הנידה, מן-הקודש.
5 ומזבח הנחושת, אשר עשה בצלאל בן-אורי בן-חור--שם, לפני משכן יהוה; וידרשהו שלמה, והקהל.
5 והוא נלחם עם-מלך בני-עמון, ויחזק עליהם, וייתנו-לו בני-עמון בשנה ההיא מאה כיכר-כסף, ועשרת אלפים כורים חיטים ושעורים עשרת אלפים: זאת, השיבו לו בני עמון, ובשנה השנית, והשלישית.
5 ועצמות, כוהנים, שרף, על-מזבחותם; ויטהר את-יהודה, ואת-ירושלים.
5 ויתחזק וייבן את-כל-החומה הפרוצה ויעל על-המגדלות, ולחוצה החומה אחרת, ויחזק את-המילוא, עיר דויד; ויעש שלח לרוב, ומגינים.
5 ויעמוד יהושפט, בקהל יהודה וירושלים--בבית יהוה: לפני, החצר החדשה.
5 ותאמר, אל-המלך, אמת הדבר, אשר שמעתי בארצי--על-דבריך, ועל-חכמתך.
5 ויישב רחבעם, בירושלים; וייבן ערים למצור, ביהודה.
5 והשלישית בבית המלך, והשלישית בשער היסוד; וכל-העם--בחצרות, בית יהוה.
5 מן-היום, אשר הוצאתי את-עמי מארץ מצריים, לא-בחרתי בעיר מכול שבטי ישראל, לבנות בית להיות שמי שם; ולא-בחרתי באיש, להיות נגיד על-עמי ישראל.
5 ויקבוץ, את-הכוהנים והלויים, ויאמר להם צאו לערי יהודה וקבצו מכל-ישראל כסף לחזק את-בית אלוהיכם מדי שנה בשנה, ואתם תמהרו לדבר; ולא מיהרו, הלויים.
5 ויקבוץ מלך-ישראל את-הנביאים, ארבע מאות איש, ויאמר אליהם הנלך אל-רמות גלעד למלחמה, אם-אחדל; ויאמרו עלה, וייתן האלוהים ביד המלך.
5 וייתנהו יהוה אלוהיו, ביד מלך ארם, ויכו-בו, וישבו ממנו שביה גדולה ויביאו דרמשק; וגם ביד-מלך ישראל, ניתן, ויך-בו, מכה גדולה. {ס}
5 הלוא לכם, לדעת, כי יהוה אלוהי ישראל נתן ממלכה לדויד על-ישראל, לעולם: לו ולבניו, ברית מלח. {פ}
5 וייבן את-בית חורון, העליון, ואת-בית חורון, התחתון--ערי מצור, חומות דלתיים ובריח.
5 ויאמר אליהם, עוד שלושת ימים--ושובו אליי; וילך, העם. {ס}
5 וייבן מזבחות, לכל-צבא השמיים, בשתי, חצרות בית-יהוה.
5 וייבן ערי מצורה, ביהודה: כי-שקטה הארץ, ואין-עימו מלחמה בשנים האלה--כי-הניח יהוה, לו.
5 ואת הבית הגדול, חיפה עץ ברושים, ויחפהו, זהב טוב; ויעל עליו תימורים, ושרשרות.
5 בן-עשרים וחמש שנה, יהויקים במולכו, ואחת עשרה שנה, מלך בירושלים; ויעש הרע, בעיני יהוה אלוהיו.
5 בן-שלושים ושתיים שנה, יהורם במולכו; ושמונה שנים, מלך בירושלים.
5 ומי יעצור-כוח לבנות-לו בית, כי השמיים ושמי השמיים לא יכלכלוהו; ומי אני אשר אבנה-לו בית, כי אם-להקטיר לפניו.
5 ויעמידו דבר, להעביר קול בכל-ישראל מבאר-שבע ועד-דן--לבוא לעשות פסח ליהוה אלוהי-ישראל, בירושלים: כי לא לרוב עשו, ככתוב.
5 ועובייו טפח--ושפתו כמעשה שפת-כוס, פרח שושנה; מחזיק בתים, שלושת אלפים יכיל. {ס}
5 ויזבח המלך שלמה, את-זבח הבקר, עשרים ושניים אלף, וצאן מאה ועשרים אלף; ויחנכו את-בית האלוהים, המלך וכל-העם.
5 וכפרוץ הדבר, הרבו בני-ישראל ראשית דגן תירוש ויצהר ודבש, וכול, תבואת שדה; ומעשר הכול לרוב, הביאו.
5 גם בעצתם, הלך, וילך את-יהורם בן-אחאב מלך ישראל למלחמה על-חזאל מלך-ארם, ברמות גלעד; ויכו הרמים, את-יורם.
5 ובעיתים ההם, אין שלום ליוצא ולבא: כי מהומות רבות, על כל-יושבי הארצות.
5 ויכן יהוה את-הממלכה בידו, וייתנו כל-יהודה מנחה ליהושפט; ויהי-לו עושר-וכבוד, לרוב.
5 ועמדו בקודש, לפלוגות בית האבות, לאחיכם, בני העם--וחלוקת בית-אב, ללויים.
5 ויהי, לדרוש אלוהים, בימי זכריהו, המבין בראות האלוהים; ובימי דורשו את-יהוה, הצליחו האלוהים.
5 ויעמד שופטים בארץ, בכל-ערי יהודה הבצורות--לעיר ועיר.
5 ויעלו את-הארון ואת-אוהל מועד, ואת-כל-כלי הקודש אשר באוהל: העלו אותם, הכוהנים הלויים.
5 ושמעיה הנביא, בא אל-רחבעם, ושרי יהודה, אשר-נאספו אל-ירושלים מפני שישק; ויאמר להם כה-אמר יהוה, אתם עזבתם אותי, ואף-אני עזבתי אתכם, ביד-שישק.
5 ויקבוץ אמציהו, את-יהודה, ויעמידם לבית-אבות לשרי האלפים ולשרי המאות, לכל-יהודה ובנימין; ויפקדם, למבן עשרים שנה ומעלה, וימצאם שלוש-מאות אלף בחור יוצא צבא, אוחז רומח וצינה.
6 וילכו הרצים באיגרות מיד המלך ושריו, בכל-ישראל ויהודה, וכמצות המלך, לאמור: בני ישראל, שובו אל-יהוה אלוהי אברהם יצחק וישראל, וישוב אל-הפליטה, הנשארת לכם מכף מלכי אשור.
6 ויאמר, יהוה אלוהי אבותינו הלוא אתה-הוא אלוהים בשמיים, ואתה מושל, בכול ממלכות הגויים; ובידך כוח וגבורה, ואין עימך להתייצב.
6 ויאמר ליהודה נבנה את-הערים האלה, ונסב חומה ומגדלים דלתיים ובריחים, עודנו הארץ לפנינו כי דרשנו את-יהוה אלוהינו, דרשנו וינח לנו מסביב; ויבנו, ויצליחו. {פ}
6 ואבחר, בירושלים, להיות שמי, שם; ואבחר בדויד, להיות על-עמי ישראל.
6 והכוהנים על-משמרותם עומדים, והלויים בכלי-שיר יהוה אשר עשה דויד המלך להודות ליהוה כי-לעולם חסדו, בהלל דויד, בידם; והכוהנים מחצרים נגדם, וכל-ישראל עומדים. {ס}
6 כי-מעלו אבותינו, ועשו הרע בעיני יהוה-אלוהינו--ויעזבוהו; ויסבו פניהם ממשכן יהוה, וייתנו-עורף.
6 ועתה שלח-לי איש-חכם לעשות בזהב ובכסף ובנחושת ובברזל, ובארגוון וכרמיל ותכלת, ויודע, לפתח פיתוחים: עם-החכמים, אשר עימי ביהודה ובירושלים, אשר הכין, דויד אבי.
6 ויהרוג פקח בן-רמליהו ביהודה, מאה ועשרים אלף ביום אחד--הכול בני-חיל: בעוזבם, את-יהוה אלוהי אבותם.
6 ויתחזק, יותם: כי הכין דרכיו, לפני יהוה אלוהיו.
6 וילך בדרך מלכי ישראל, כאשר עשו בית אחאב--כי בת-אחאב, הייתה לו אישה; ויעש הרע, בעיני יהוה.
6 ויגבה ליבו, בדרכי יהוה; ועוד, הסיר את-הבמות ואת-האשרים--מיהודה. {פ}
6 עליו עלה, נבוכדנאצר מלך בבל; ויאסרהו, בנחושתיים, להוליכו, בבלה.
6 ויקרא המלך, ליהוידע הראש, ויאמר לו מדוע לא-דרשת על-הלויים, להביא מיהודה ומירושלים את-משאת משה עבד-יהוה והקהל לישראל--לאוהל, העדות.
6 ובערי מנשה ואפריים ושמעון, ועד-נפתלי, בחרבותיהם, סביב.
6 וייבן את-בית-לחם ואת-עיטם, ואת-תקוע.
6 ואת-בעלת, ואת כל-ערי המסכנות אשר היו לשלמה, ואת כל-ערי הרכב, ואת ערי הפרשים; ואת כל-חשק שלמה, אשר חשק לבנות בירושלים ובלבנון, ובכול, ארץ ממשלתו.
6 ויקם ירובעם בן-נבט, עבד שלמה בן-דויד; וימרוד, על-אדוניו.
6 ויאמר, יהושפט, האין פה נביא ליהוה, עוד; ונדרשה, מאותו.
6 והוא העביר את-בניו באש, בגיא בן-הינום, ועונן וניחש וכישף, ועשה אוב ויידעוני: הרבה, לעשות הרע בעיני יהוה--להכעיסו.
6 ויעל שלמה שם על-מזבח הנחושת, לפני יהוה, אשר, לאוהל מועד; ויעל עליו עולות, אלף.
6 ויצף את-הבית אבן יקרה, לתפארת; והזהב, זהב פרוויים.
6 וכותתו גוי-בגוי, ועיר בעיר: כי-אלוהים הממם, בכל-צרה.
6 ואל-יבוא בית-יהוה, כי אם-הכוהנים והמשרתים ללויים--המה יבואו, כי-קודש המה; וכל-העם--ישמרו, משמרת יהוה.
6 ולא-האמנתי לדבריהם, עד אשר-באתי ותראינה עיניי, והנה לא הוגד-לי, חצי מרבית חכמתך: יספת, על-השמועה אשר שמעתי.
6 וישכור מישראל, מאה אלף גיבור חיל--במאה כיכר-כסף.
6 ושחטו, הפסח; והתקדשו והכינו לאחיכם, לעשות כדבר-יהוה ביד-משה. {פ}
6 וייתן שרי מלחמות, על-העם; ויקבצם אליו, אל-רחוב שער העיר, וידבר על-לבבם, לאמור.
6 וייכנעו שרי-ישראל, והמלך; ויאמרו, צדיק יהוה.
6 ויאמר אל-השופטים, ראו מה-אתם עושים--כי לא לאדם תשפטו, כי ליהוה; ועימכם, בדבר משפט.
6 ואסא המלך, לקח את-כל-יהודה, וישאו את-אבני הרמה ואת-עציה, אשר בנה בעשא; וייבן בהם, את-גבע ואת-המצפה. {ס}
6 ובני ישראל ויהודה, היושבים בערי יהודה--גם-הם מעשר בקר וצאן, ומעשר קודשים המקודשים ליהוה אלוהיהם: הביאו, וייתנו ערימות ערימות. {ס}
6 ויעש כיורים, עשרה, וייתן חמישה מימין וחמישה משמאל לרוחצה בהם, את-מעשה העולה ידיחו בם; והים, לרוחצה לכוהנים בו. {ס}
6 וייצא, ויילחם בפלשתים, ויפרוץ את-חומת גת ואת חומת יבנה, ואת חומת אשדוד; ויבנה ערים, באשדוד ובפלשתים.
6 וישב להתרפא ביזרעאל, כי המכים אשר הכוהו ברמה, בהילחמו, את-חזאל מלך ארם; ועזריהו בן-יהורם מלך יהודה, ירד לראות את-יהורם בן-אחאב ביזרעאל--כי-חולה הוא.
6 והמלך שלמה, וכל-עדת ישראל הנועדים עליו--לפני הארון: מזבחים צאן ובקר, אשר לא-ייספרו ולא יימנו מרוב.
6 וייוועץ המלך רחבעם, את-הזקנים אשר-היו עומדים לפני שלמה אביו, בהיותו חי, לאמור: איך אתם נועצים, להשיב לעם-הזה דבר.
7 ואיש האלוהים, בא אליו לאמור, המלך, אל-יבוא עימך צבא ישראל: כי אין יהוה עם-ישראל, כול בני אפריים.
7 כל-העם הנותר מן-החיתי והאמורי והפריזי, והחיווי והיבוסי, אשר לא מישראל, המה.
7 ובראות יהוה כי נכנעו, היה דבר-יהוה אל-שמעיה לאמור נכנעו לא אשחיתם; ונתתי להם כמעט לפליטה, ולא-תיתך חמתי בירושלים ביד-שישק.
7 ויהי, עם-לבב דויד אבי, לבנות בית, לשם יהוה אלוהי ישראל.
7 ואתם חזקו, ואל-ירפו ידיכם: כי יש שכר, לפעולתכם. {ס}
7 בחודש, השלישי, החלו הערימות, לייסוד; ובחודש השביעי, כילו. {ס}
7 כי עתליהו המרשעת, בניה פרצו את-בית האלוהים; וגם כל-קודשי בית-יהוה, עשו לבעלים.
7 ומכלי בית יהוה, הביא נבוכדנאצר לבבל; וייתנם בהיכלו, בבבל.
7 ועתה, יהי פחד-יהוה עליכם: שמרו ועשו--כי-אין עם-יהוה אלוהינו עוולה ומשוא פנים, ומיקח-שוחד.
7 גם סגרו דלתות האולם, ויכבו את-הנרות, וקטורת, לא הקטירו; ועולה לא-העלו בקודש, לאלוהי ישראל.
7 ובשנת שלוש למולכו, שלח לשריו לבן-חיל ולעובדיה ולזכריה, ולנתנאל, ולמיכיהו--ללמד, בערי יהודה.
7 ומאלוהים, הייתה תבוסת אחזיהו, לבוא, אל-יורם; ובבואו, יצא עם-יהורם אל-יהוא בן-נמשי, אשר משחו יהוה, להכרית את-בית אחאב.
7 ויקדש שלמה, את-תוך החצר אשר לפני בית-יהוה, כי-עשה שם העולות, ואת חלבי השלמים: כי-מזבח הנחושת, אשר עשה שלמה, לא יכול להכיל את-העולה ואת-המנחה, ואת-החלבים.
7 ויהי לאסא, חיל נושא צינה ורומח, מיהודה שלוש מאות אלף, {ס} ומבנימין נושאי מגן ודורכי קשת מאתיים ושמונים אלף: כל-אלה, גיבורי חיל.
7 ושלח-לי עצי ארזים ברושים ואלגומים, מהלבנון--כי אני ידעתי, אשר עבדיך יודעים לכרות עצי לבנון; והנה עבדיי, עם-עבדיך.
7 הלוא אתה אלוהינו, הורשת את-יושבי הארץ הזאת, מלפני, עמך ישראל; ותיתנה, לזרע אברהם אוהבך--לעולם.
7 ויעש את-מנורות הזהב, עשר--כמשפטם; וייתן, בהיכל, חמש מימין, וחמש משמאל. {ס}
7 ובעת ההיא, בא חנני הרואה, אל-אסא, מלך יהודה; ויאמר אליו, בהישענך על-מלך ארם ולא נשענת על-יהוה אלוהיך, על-כן נמלט חיל מלך-ארם, מידך.
7 ויביאו הכוהנים את-ארון ברית-יהוה אל-מקומו, אל-דביר הבית--אל-קודש הקודשים: אל-תחת, כנפי הכרובים.
7 והקיפו הלויים את-המלך סביב, איש וכליו בידו, והבא אל-הבית, יומת; והיו את-המלך, בבואו ובצאתו.
7 ואל-תהיו, כאבותיכם וכאחיכם, אשר מעלו, ביהוה אלוהי אבותיהם; וייתנם לשמה, כאשר אתם רואים.
7 וישם, את-פסל הסמל אשר עשה--בבית האלוהים, אשר אמר אלוהים אל-דויד ואל-שלמה בנו, בבית הזה ובירושלים אשר בחרתי מכול שבטי ישראל, אשים את-שמי לעילום.
7 וייקבצו עליו, אנשים ריקים בני בלייעל, ויתאמצו, על-רחבעם בן-שלמה; ורחבעם, היה נער ורך-לבב, ולא התחזק, לפניהם.
7 ויאמר מלך-ישראל אל-יהושפט עוד איש-אחד לדרוש את-יהוה מאותו ואני שנאתיהו, כי-איננו מתנבא עליי לטובה כי כל-ימיו לרעה--הוא, מיכיהו בן-ימלא; ויאמר, יהושפט, אל-יאמר המלך, כן.
7 וידברו אליו לאמור, אם-תהיה לטוב להעם הזה ורציתם, ודיברת אליהם, דברים טובים--והיו לך עבדים, כל-הימים.
7 ולא-אבה יהוה, להשחית את-בית דויד--למען הברית, אשר כרת לדויד; וכאשר אמר, לתת לו ניר ולבניו--כל-הימים.
7 ויחף את-הבית הקורות הסיפים, וקירותיו ודלתותיו--זהב; ופיתח כרובים, על-הקירות. {ס}
7 וירם יאשייהו לבני העם צאן כבשים ובני-עיזים, הכול לפסחים, לכל-הנמצא למספר שלושים אלף, ובקר שלושת אלפים: אלה, מרכוש המלך. {ס}
7 אשרי אנשיך, ואשרי עבדיך אלה--העומדים לפניך תמיד, ושומעים את-חכמתך.
7 ויעזרהו האלוהים על-פלשתים ועל-הערבים, היושבים בגור-בעל--והמעונים.
7 ויתר דברי יותם, וכל-מלחמותיו ודרכיו--הנם כתובים, על-ספר מלכי-ישראל ויהודה.
7 חזקו ואמצו--אל-תיראו ואל-תיחתו מפני מלך אשור, ומלפני כל-ההמון אשר-עימו: כי-עימנו רב, מעימו.
7 ויהרוג זכרי גיבור אפריים, את-מעשיהו בן-המלך, ואת-עזריקם, נגיד הבית; ואת-אלקנה, משנה המלך. {ס}
7 בלילה ההוא, נראה אלוהים לשלמה; ויאמר לו, שאל מה אתן-לך.
7 וינתץ את-המזבחות, ואת-האשרים והפסילים כיתת להדק, וכל-החמנים גידע, בכל-ארץ ישראל; וישב, לירושלים. {פ}
7 ואת-בית-צור ואת-שוכו, ואת-עדולם.
8 ואת-גת ואת-מרשה, ואת-זיף.
8 ועתה אתם אומרים, להתחזק לפני ממלכת יהוה, ביד, בני דויד; ואתם, המון רב, ועימכם עגלי זהב, אשר עשה לכם ירובעם לאלוהים.
8 ויאמר המלך, ויעשו ארון אחד; וייתנוהו בשער בית-יהוה, חוצה.
8 ויעשו הלויים וכל-יהודה, ככול אשר-ציווה יהוידע הכוהן, ויקחו איש את-אנשיו, באי השבת עם יוצאי השבת: כי לא פטר יהוידע הכוהן, את-המחלקות.
8 ויתר דברי יהויקים ותועבותיו אשר-עשה, והנמצא עליו--הנם כתובים על-ספר מלכי ישראל, ויהודה; וימלוך יהויכין בנו, תחתיו. {פ}
8 ושריו לנדבה לעם, לכוהנים וללויים--הרימו: חלקייה וזכריהו ויחיאל, נגידי בית האלוהים, לכוהנים נתנו לפסחים אלפיים ושש מאות, ובקר שלוש מאות.
8 הלוא הכושים והלובים, היו לחיל לרוב לרכב ולפרשים--להרבה מאוד; ובהישענך על-יהוה, נתנם בידך.
8 ויאמר שלמה, לאלוהים, אתה עשית עם-דויד אבי, חסד גדול; והמלכתני, תחתיו.
8 וכשמוע אסא הדברים האלה, והנבואה עודד הנביא, התחזק ויעבר השיקוצים מכל-ארץ יהודה ובנימין, ומן-הערים אשר לכד מהר אפריים; ויחדש, את-מזבח יהוה, אשר, לפני אולם יהוה.
8 ולהכין לי עצים, לרוב: כי הבית אשר-אני בונה, גדול והפלא.
8 ועימהם הלויים, שמעיהו ונתניהו וזבדיהו ועשהאל ושמירמות ויהונתן ואדונייהו וטובייהו וטוב אדונייה--הלויים; ועימהם אלישמע ויהורם, הכוהנים.
8 ובשנת שמונה עשרה למולכו, לטהר הארץ והבית--שלח את-שפן בן-אצליהו ואת-מעשיהו שר-העיר, ואת יואח בן-יואחז המזכיר, לחזק, את-בית יהוה אלוהיו.
8 ולא אוסיף, להסיר את-רגל ישראל, מעל האדמה, אשר העמדתי לאבותיכם: רק אם-ישמרו לעשות, את כל-אשר ציוויתים, לכל-התורה והחוקים והמשפטים, ביד-משה.
8 כי יהיו-לו, לעבדים; ויידעו, עבודתי, ועבודת, ממלכות הארצות. {ס}
8 ויקרא מלך ישראל, אל-סריס אחד; ויאמר, מהר מיכיהו בן-ימלא.
8 ויעש, את-בית-קודש הקודשים--אורכו על-פני רוחב-הבית אמות עשרים, ורוחבו אמות עשרים; ויחפהו זהב טוב, לכיכרים שש מאות.
8 עימו, זרוע בשר, ועימנו יהוה אלוהינו לעוזרנו, ולהילחם מלחמותינו; וייסמכו העם, על-דברי יחזקייהו מלך-יהודה. {פ}
8 ויבואו יחזקייהו והשרים, ויראו את-הערימות; ויברכו, את-יהוה, ואת, עמו ישראל. {פ}
8 וגם בירושלים העמיד יהושפט מן-הלויים והכוהנים, ומראשי האבות לישראל, למשפט יהוה, ולריב; וישובו, ירושלים.
8 ויעש שולחנות, עשרה, וינח בהיכל, חמישה מימין וחמישה משמאל; ויעש מזרקי זהב, מאה. {ס}
8 עתה, אל-תקשו עורפכם כאבותיכם: תנו-יד ליהוה, ובואו למקדשו אשר הקדיש לעולם, ועבדו את-יהוה אלוהיכם, וישוב מכם חרון אפו.
8 ויהי קצף יהוה, על-יהודה וירושלים; וייתנם לזעווה לשמה ולשריקה, כאשר אתם רואים בעיניכם.
8 ויהיו הכרובים פורשים כנפיים, על-מקום הארון; ויכסו הכרובים על-הארון ועל-בדיו, מלמעלה.
8 ויישבו-בה; ויבנו לך בה מקדש, לשמך לאמור.
8 ויאמר יהוה, אל-דויד אבי, יען אשר היה עם-לבבך, לבנות בית לשמי--הטיבות, כי היה עם-לבבך.
8 וישבו בני-ישראל מאחיהם מאתיים אלף, נשים בנים ובנות, וגם-שלל רב, בזזו מהם; ויביאו את-השלל, לשומרון. {ס}
8 בימיו פשע אדום, מתחת יד-יהודה; וימליכו עליהם, מלך.
8 בן-עשרים וחמש שנה, היה במולכו; ושש-עשרה שנה, מלך בירושלים.
8 ויעש שלמה את-החג בעת ההיא שבעת ימים, וכל-ישראל עימו--קהל, גדול מאוד: מלבוא חמת, עד-נחל מצריים.
8 ויעזוב את-עצת הזקנים, אשר יעצוהו; וייוועץ, את-הילדים אשר גדלו איתו, העומדים, לפניו.
8 וייתנו העמונים מנחה, לעוזייהו; וילך שמו עד-לבוא מצריים, כי החזיק עד-למעלה.
8 כי אם-בוא אתה, עשה חזק למלחמה--יכשילך האלוהים לפני אויב, כי יש-כוח באלוהים לעזור ולהכשיל.
8 וייצא אליהם זרח הכושי, בחיל אלף אלפים, ומרכבות, שלוש מאות; ויבוא, עד-מרשה.
8 יהי יהוה אלוהיך, ברוך, אשר חפץ בך לתיתך על-כיסאו למלך, ליהוה אלוהיך: באהבת אלוהיך את-ישראל, להעמידו לעולם, וייתנך עליהם למלך, לעשות משפט וצדקה.
8 ויהי, כהישפט יהוא עם-בית אחאב; וימצא את-שרי יהודה ובני אחי אחזיהו, משרתים לאחזיהו--ויהרגם.
8 מן-בניהם, אשר נותרו אחריהם בארץ, אשר לא-כילום, בני ישראל; ויעלם שלמה למס, עד היום הזה.
9 ויקבוץ, את-כל-יהודה ובנימין, והגרים עימהם, מאפריים ומנשה ומשמעון: כי-נפלו עליו מישראל, לרוב, בראותם, כי-יהוה אלוהיו עימו. {פ}
9 וכנניהו ושמעיהו ונתנאל אחיו, וחשביהו ויעיאל ויוזבד--שרי הלויים: הרימו ללויים לפסחים חמשת אלפים, ובקר חמש מאות.
9 עתה, יהוה אלוהים--ייאמן דברך, עם דויד אבי: כי אתה, המלכתני, על-עם, רב כעפר הארץ.
9 ויאריכו, הבדים, וייראו ראשי הבדים מן-הארון על-פני הדביר, ולא ייראו החוצה; ויהי-שם, עד היום הזה.
9 והנה נפלו אבותינו, בחרב; ובנינו ובנותינו ונשינו בשבי, על-זאת.
9 ויעשו ביום השמיני, עצרת: כי חנוכת המזבח, עשו שבעת ימים, והחג, שבעת ימים.
9 וייבן עוזייהו מגדלים בירושלים, על-שער הפינה ועל-שער הגיא ועל-המקצוע; ויחזקם.
9 ומן-בני, ישראל, אשר לא-נתן שלמה לעבדים, למלאכתו: כי-המה אנשי מלחמה, ושרי שלישיו, ושרי רכבו, ופרשיו. {פ}
9 ויעש חצר הכוהנים, והעזרה הגדולה; ודלתות לעזרה ודלתותיהם, ציפה נחושת.
9 כי בשובכם על-יהוה, אחיכם ובניכם לרחמים לפני שוביהם, ולשוב, לארץ הזאת: כי-חנון ורחום, יהוה אלוהיכם, ולא-יסיר פנים מכם, אם-תשובו אליו. {ס}
9 ויצו עליהם, לאמור: כה תעשון ביראת יהוה, באמונה ובלבב שלם.
9 ויאמר אמציהו, לאיש האלוהים, ומה-לעשות למאת הכיכר, אשר נתתי לגדוד ישראל; ויאמר, איש האלוהים, יש ליהוה, לתת לך הרבה מזה.
9 ויבקש את-אחזיהו וילכדוהו והוא מתחבא בשומרון, ויביאוהו אל-יהוא וימיתוהו, ויקברוהו, כי אמרו בן-יהושפט הוא אשר-דרש את-יהוה בכל-לבבו; ואין לבית אחזיהו, לעצור כוח לממלכה.
9 וידרוש יחזקייהו, על-הכוהנים והלויים--על-הערימות.
9 אחר זה, שלח סנחריב מלך-אשור עבדיו ירושלימה, והוא על-לכיש, וכל-ממשלתו עימו--על-יחזקייהו מלך יהודה, ועל-כל-יהודה אשר בירושלים לאמור.
9 וייתן יהוידע הכוהן לשרי המאות, את-החניתים ואת-המגינות ואת-השלטים, אשר, למלך דויד--אשר, בית האלוהים.
9 ותיתן למלך מאה ועשרים כיכר זהב, ובשמים לרוב מאוד--ואבן יקרה; ולא היה כבושם ההוא, אשר-נתנה מלכת-שבא למלך שלמה.
9 בן-שמונה שנים, יהויכין במולכו, ושלושה חודשים ועשרת ימים, מלך בירושלים; ויעש הרע, בעיני יהוה.
9 ומשקל למסמרות לשקלים, חמישים זהב; והעלייות, חיפה זהב.
9 ומלך ישראל ויהושפט מלך-יהודה יושבים איש על-כיסאו מלובשים בגדים, ויושבים בגורן--פתח, שער שומרון; וכל-הנביאים--מתנבאים, לפניהם.
9 ויעל שישק מלך-מצריים, על-ירושלים, וייקח את-אוצרות בית-יהוה ואת-אוצרות בית המלך, את-הכול לקח; וייקח את-מגיני הזהב, אשר עשה שלמה.
9 וייתנו-קול ביהודה ובירושלים, להביא ליהוה משאת משה עבד-האלוהים על-ישראל--במדבר.
9 ויתע מנשה, את-יהודה ויושבי ירושלים: לעשות רע--מן-הגויים, אשר השמיד יהוה מפני בני ישראל. {פ}
9 ויבואו אל-חלקייהו הכוהן הגדול, וייתנו את-הכסף המובא בית-אלוהים, אשר אספו-הלויים שומרי הסף מיד מנשה ואפריים ומכול שארית ישראל, ומכל-יהודה ובנימין; וישובו, ירושלים.
9 והנה לחוטבים לכורתי העצים נתתי חיטים מכות לעבדיך, כורים עשרים אלף, ושעורים, כורים עשרים אלף; ויין, בתים עשרים אלף, ושמן, בתים עשרים אלף. {ס}
9 וילמדו, ביהודה, ועימהם, ספר תורת יהוה; ויסובו בכל-ערי יהודה, וילמדו בעם.
9 וייצא אסא, לפניו; ויערכו, מלחמה, בגיא צפתה, למרשה.
9 ויעבור יהורם עם-שריו, וכל-הרכב עימו; ויהי, קם לילה, ויך את-אדום הסובב אליו, ואת שרי הרכב.
9 וישכב יותם עם-אבותיו, ויקברו אותו בעיר דויד; וימלוך אחז בנו, תחתיו. {פ}
9 הלוא הדחתם את-כוהני יהוה, את-בני אהרון והלויים; ותעשו לכם כוהנים, כעמי הארצות--כל-הבא למלא ידו בפר בן-בקר ואילים שבעה, והיה כוהן ללא אלוהים. {ס}
9 ויאמר אליהם, מה אתם נועצים, ונשיב דבר, את-העם הזה: אשר דיברו אליי, לאמור, הקל מן-העול, אשר-נתן אביך עלינו.
9 כי יהוה, עיניו משוטטות בכל-הארץ להתחזק עם-לבבם שלם אליו--נסכלת על-זאת: כי מעתה, יש עימך מלחמות.
9 ושם היה נביא ליהוה, עודד שמו, וייצא לפני הצבא הבא לשומרון, ויאמר להם הנה בחמת יהוה אלוהי-אבותיכם על-יהודה נתנם בידכם; ותהרגו-בם בזעף, עד לשמיים הגיע.
9 רק אתה, לא תבנה הבית: כי בנך היוצא מחלציך, הוא-יבנה הבית לשמי.
9 אם-תבוא עלינו רעה, חרב שפוט ודבר ורעב, נעמדה לפני הבית הזה ולפניך, כי שמך בבית הזה; ונזעק אליך מצרתנו, ותשמע ותושיע.
9 ואת-אדוריים ואת-לכיש, ואת-עזקה.
10 ויעש לו צדקייהו בן-כנענה, קרני ברזל; ויאמר כה-אמר יהוה, באלה תנגח את-ארם עד-כלותם.
10 ויכעס אסא אל-הרואה, וייתנהו בית המהפכת--כי-בזעף עימו, על-זאת; וירצץ אסא מן-העם, בעת ההיא.
10 ואנחנו יהוה אלוהינו, ולא עזבנוהו; וכוהנים משרתים ליהוה, בני אהרון, והלויים, במלאכת.
10 ויהי פחד יהוה, על כל-ממלכות הארצות, אשר, סביבות יהודה; ולא נלחמו, עם-יהושפט.
10 ויעש המלך רחבעם תחתיהם, מגיני נחושת; והפקיד, על-יד שרי הרצים, השומרים, פתח בית המלך.
10 וכל-ריב אשר-יבוא עליכם מאחיכם היושבים בעריהם, בין-דם לדם בין-תורה למצוה לחוקים ולמשפטים, והזהרתם אותם, ולא יאשמו ליהוה והיה-קצף עליכם ועל-אחיכם: כה תעשון, ולא תאשמו.
10 ואת-צורעה, ואת-איילון, ואת-חברון, אשר ביהודה ובבנימין: ערי, מצורות.
10 ועתה הנה בני-עמון ומואב והר-שעיר, אשר לא-נתת לישראל לבוא בהם, בבואם, מארץ מצריים: כי סרו מעליהם, ולא השמידום.
10 וידברו איתו, הילדים אשר גדלו איתו לאמור, כה-תאמר לעם אשר-דיברו אליך לאמור אביך הכביד את-עולנו, ואתה הקל מעלינו: כה תאמר אליהם, קוטוני עבה ממותני אבי.
10 ויפשע אדום מתחת יד-יהודה, עד היום הזה--אז תפשע לבנה בעת ההיא, מתחת ידו: כי עזב, את-יהוה אלוהי אבותיו.
10 וגם-עבדי חורם ועבדי שלמה, אשר-הביאו זהב מאופיר--הביאו עצי אלגומים, ואבן יקרה.
10 ועתליהו אם אחזיהו, ראתה כי מת בנה; ותקם, ותדבר את-כל-זרע הממלכה--לבית יהודה.
10 ויעמד את-כל-העם ואיש שלחו בידו, מכתף הבית הימנית עד-כתף הבית השמאלית, למזבח, ולבית--על-המלך, סביב.
10 וישמחו כל-השרים, וכל-העם; ויביאו וישליכו לארון, עד-לכלה.
10 ואלה שרי הניצבים אשר-למלך שלמה, חמישים ומאתיים, הרודים, בעם.
10 ויבדילם אמציהו, להגדוד אשר-בא אליו מאפריים, ללכת, למקומם; וייחר אפם מאוד ביהודה, וישובו למקומם בחורי-אף. {ס}
10 ולתשובת השנה, שלח המלך נבוכדנאצר, ויביאהו בבלה, עם-כלי חמדת בית-יהוה; וימלך את-צדקייהו אחיו, על-יהודה וירושלים. {פ}
10 וייבן מגדלים במדבר, ויחצוב בורות רבים--כי מקנה-רב היה לו, ובשפילה ובמישור; איכרים וכורמים, בהרים ובכרמל--כי-אוהב אדמה, היה. {ס}
10 וביום עשרים ושלושה לחודש השביעי, שילח את-העם לאוהליהם--שמחים, וטובי לב, על-הטובה אשר עשה יהוה לדויד ולשלמה, ולישראל עמו.
10 ועתה בני-יהודה וירושלים, אתם אומרים, לכבוש לעבדים ולשפחות, לכם; הלוא רק-אתם עימכם אשמות, ליהוה אלוהיכם.
10 ויקם יהוה, את-דברו אשר דיבר; ואקום תחת דויד אבי ואשב על-כיסא ישראל, כאשר דיבר יהוה, ואבנה הבית, לשם יהוה אלוהי ישראל.
10 אין, בארון--רק שני הלוחות, אשר-נתן משה בחורב: אשר כרת יהוה עם-בני ישראל, בצאתם ממצריים. {פ}
10 עתה, עם-לבבי, לכרות ברית, ליהוה אלוהי ישראל; וישוב ממנו, חרון אפו.
10 ואת-הים, נתן מכתף הימנית קדמה--ממול נגבה.
10 ויהיו הרצים עוברים מעיר לעיר, בארץ-אפריים ומנשה--ועד-זבולון; ויהיו משחיקים עליהם, ומלעיגים בם.
10 עתה, חכמה ומדע תן-לי, ואצאה לפני העם-הזה, ואבואה: כי-מי ישפוט, את-עמך הזה הגדול. {ס}
10 ויאמר אליו, עזריהו הכוהן הראש--לבית צדוק: ויאמר מהחל התרומה לביא בית-יהוה, אכול ושבוע והותר עד-לרוב--כי יהוה בירך את-עמו, והנותר את-ההמון הזה. {ס}
10 כה אמר, סנחריב מלך אשור: על-מה אתם בוטחים, ויושבים במצור בירושלים.
10 ויעש בבית-קודש הקודשים, כרובים שניים--מעשה, צעצועים; ויצפו אותם, זהב.
10 וידבר יהוה אל-מנשה ואל-עמו, ולא הקשיבו.
10 וייתנו, על-יד עושי המלאכה, המופקדים, בבית יהוה; וייתנו אותו עושי המלאכה, אשר עושים בבית יהוה, לבדוק ולחזק, הבית.
10 ויאמר חורם מלך-צור בכתב, וישלח אל-שלמה: באהבת יהוה את-עמו, נתנך עליהם מלך.
10 ותיכון, העבודה; ויעמדו הכוהנים על-עומדם והלויים על-מחלקותם, כמצות המלך.
10 ויקרא אסא אל-יהוה אלוהיו, ויאמר, יהוה אין-עימך לעזור בין רב לאין כוח, עוזרנו יהוה אלוהינו כי-עליך נשענו ובשמך באנו על-ההמון הזה: יהוה אלוהינו אתה, אל-יעצור עימך אנוש. {ס}
10 וייקבצו ירושלים, בחודש השלישי, לשנת חמש-עשרה, למלכות אסא.
11 ויהי, בצאת הכוהנים מן-הקודש: כי כל-הכוהנים הנמצאים, התקדשו--אין, לשמור למחלקות.
11 ויאמר, חורם--ברוך יהוה אלוהי ישראל, אשר עשה את-השמיים ואת-הארץ: אשר נתן לדויד המלך בן חכם, יודע שכל ובינה, אשר יבנה-בית ליהוה, ובית למלכותו.
11 והנה דברי אסא, הראשונים והאחרונים--הנם כתובים על-ספר המלכים, ליהודה וישראל.
11 ועתה, אבי העמיס עליכם עול כבד, ואני, אוסיף על-עולכם: אבי, ייסר אתכם בשוטים, ואני, בעקרבים. {פ}
11 וייגוף יהוה את-הכושים, לפני אסא ולפני יהודה; וינוסו, הכושים.
11 ויכל שלמה את-בית יהוה, ואת-בית המלך; ואת כל-הבא על-לב שלמה, לעשות בבית-יהוה ובביתו--הצליח. {פ}
11 ואת-בת-פרעה, העלה שלמה מעיר דויד, לבית, אשר בנה-לה: כי אמר, לא-תשב אישה לי בבית דויד מלך-ישראל--כי-קודש המה, אשר-באה אליהם ארון יהוה. {פ}
11 ויהי לעוזייהו חיל עושה מלחמה יוצאי צבא לגדוד, במספר פקודתם, ביד יעיאל הסופר, ומעשיהו השוטר--על, יד-חנניהו, משרי, המלך.
11 והנה-הם--גומלים, עלינו: לבוא, לגרשנו, מירושתך, אשר הורשתנו.
11 ומן-פלשתים, מביאים ליהושפט מנחה--וכסף משא; גם הערביאים, מביאים לו צאן, אילים שבעת אלפים ושבע מאות, ותיישים שבעת אלפים ושבע מאות. {פ}
11 ויאמר אלוהים לשלמה יען אשר הייתה זאת עם-לבבך, ולא-שאלת עושר נכסים וכבוד ואת נפש שונאיך, וגם-ימים רבים, לא שאלת; ותשאל-לך, חכמה ומדע, אשר תשפוט את-עמי, אשר המלכתיך עליו.
11 ויהי בעת יביא את-הארון אל-פקודת המלך, ביד הלויים, וכראותם כי-רב הכסף ובא סופר המלך ופקיד כוהן הראש, ויערו את-הארון ויישאוהו וישיבוהו אל-מקומו; כה עשו ליום ביום, ויאספו-כסף לרוב.
11 ומקטירים ליהוה עולות בבוקר-בבוקר ובערב-בערב וקטורת-סמים ומערכת לחם על-השולחן הטהור, ומנורת הזהב ונרותיה לבער בערב בערב--כי-שומרים אנחנו, את-משמרת יהוה אלוהינו; ואתם, עזבתם אותו.
11 וייתנו, לחרשים ולבונים, לקנות אבני מחצב, ועצים למחברות; ולקרות, את-הבתים, אשר השחיתו, מלכי יהודה. {ס}
11 אך-אנשים מאשר ומנשה, ומזבולון--נכנעו, ויבואו לירושלים.
11 ויעש חורם--את-הסירות, ואת-היעים ואת-המזרקות; ויכל חורם, לעשות את-המלאכה, אשר עשה למלך שלמה, בבית האלוהים.
11 ויאמר יחזקייהו, להכין לשכות בבית יהוה--ויכינו.
11 ויעש המלך את-עצי האלגומים מסילות לבית-יהוה, ולבית המלך, וכינורות ונבלים, לשרים; ולא-נראו כהם לפנים, בארץ יהודה.
11 הלוא יחזקייהו, מסית אתכם, לתת אתכם, למות ברעב ובצמא לאמור: יהוה אלוהינו--יצילנו, מכף מלך אשור.
11 ואשים שם את-הארון, אשר-שם ברית יהוה, אשר כרת, עם-בני ישראל.
11 ויוציאו את-בן-המלך, וייתנו עליו את-הנזר ואת-העדות, וימליכו, אותו; וימשחוהו יהוידע ובניו, ויאמרו יחי המלך. {ס}
11 וכנפי, הכרובים--אורכם, אמות עשרים; כנף האחד לאמות חמש, מגעת לקיר הבית, והכנף האחרת אמות חמש, מגיע לכנף הכרוב האחר.
11 ואמציהו, התחזק, וינהג את-עמו, וילך גיא המלח; ויך את-בני-שעיר, עשרת אלפים.
11 ויחזק, את-המצורות; וייתן בהם נגידים, ואוצרות מאכל ושמן ויין.
11 וכל-הנביאים--ניבאים כן, לאמור: עלה רמות גלעד, והצלח, ונתן יהוה, ביד המלך.
11 ויהי מדי-בוא המלך, בית יהוה, באו הרצים ונשאום, והשיבום אל-תא הרצים.
11 ויבא יהוה עליהם, את-שרי הצבא אשר למלך אשור, וילכדו את-מנשה, בחוחים; ויאסרוהו, בנחושתיים, ויוליכוהו, בבלה.
11 ועתה שמעוני--והשיבו השביה, אשר שביתם מאחיכם: כי חרון אף-יהוה, עליכם. {ס}
11 והנה אמריהו כוהן הראש עליכם לכול דבר-יהוה, וזבדיהו בן-ישמעאל הנגיד לבית-יהודה לכול דבר-המלך, ושוטרים הלויים, לפניכם: חזקו ועשו, ויהי יהוה עם-הטוב. {פ}
11 וישחטו, הפסח; ויזרקו הכוהנים מידם, והלויים מפשיטים.
11 ויזבחו ליהוה ביום ההוא, מן-השלל הביאו: בקר שבע מאות, וצאן שבעת אלפים.
11 גם-הוא עשה-במות, בהרי יהודה; ויזן את-יושבי ירושלים, וידח את-יהודה. {פ}
11 ותיקח יהושבעת בת-המלך את-יואש בן-אחזיהו, ותגנוב אותו מתוך בני-המלך המומתים, ותיתן אותו ואת-מינקתו, בחדר המיטות; ותסתירהו יהושבעת בת-המלך יהורם אשת יהוידע הכוהן כי היא הייתה אחות אחזיהו, מפני עתליהו--ולא המיתתהו.
11 בניי, עתה אל-תישלו: כי-בכם בחר יהוה, לעמוד לפניו לשרתו, ולהיות לו, משרתים ומקטירים. {פ}
11 בן-עשרים ואחת שנה, צדקייהו במולכו; ואחת עשרה שנה, מלך בירושלים.
12 אלוהינו, הלוא תשפוט-בם, כי אין בנו כוח, לפני ההמון הרב הזה הבא עלינו; ואנחנו, לא נדע מה-נעשה--כי עליך, עינינו.
12 החכמה והמדע, נתון לך; ועושר ונכסים וכבוד, אתן-לך--אשר לא-היה כן למלכים אשר לפניך, ואחריך לא יהיה-כן.
12 ובכל-עיר ועיר צינות ורמחים, ויחזקם להרבה מאוד; ויהי-לו, יהודה ובנימין. {ס}
12 גם ביהודה, הייתה יד האלוהים, לתת להם, לב אחד: לעשות מצות המלך, והשרים--בדבר יהוה.
12 אז העלה שלמה עולות, ליהוה, על מזבח יהוה, אשר בנה לפני האולם.
12 והמלך שלמה נתן למלכת-שבא, את-כל-חפצה אשר שאלה, מלבד, אשר-הביאה אל-המלך; ותהפוך ותלך לארצה, היא ועבדיה. {פ}
12 ועשרת אלפים חיים, שבו בני יהודה, ויביאום, לראש הסלע; וישליכום מראש-הסלע, וכולם נבקעו.
12 ויסירו העולה לתיתם למפלגות לבית-אבות, לבני העם, להקריב ליהוה, ככתוב בספר משה; וכן, לבקר.
12 וייתנהו המלך ויהוידע, אל-עושי מלאכת עבודת בית-יהוה, ויהיו שוכרים חוצבים וחרשים, לחדש בית יהוה; וגם לחרשי ברזל ונחושת, לחזק את-בית יהוה.
12 והנה עימנו בראש האלוהים וכוהניו, וחצוצרות התרועה--להריע עליכם; בני ישראל, אל-תילחמו עם-יהוה אלוהי-אבותיכם--כי-לא תצליחו.
12 ויחלה אסא בשנת שלושים ותשע למלכותו ברגליו, עד-למעלה חולייו; וגם-בחולייו לא-דרש את-יהוה, כי ברופאים.
12 ויבואו בברית--לדרוש, את-יהוה אלוהי אבותיהם: בכל-לבבם, ובכל-נפשם.
12 כול מספר ראשי האבות, לגיבורי חיל--אלפיים, ושש מאות.
12 והאנשים עושים באמונה במלאכה, ועליהם מופקדים יחת ועובדיהו הלויים מן-בני מררי, וזכריה ומשולם מן-בני הקהתים, לנצח; והלויים--כל-מבין, בכלי-שיר.
12 ויירא יהוה אל-שלמה, בלילה; ויאמר לו, שמעתי את-תפילתך, ובחרתי במקום הזה לי, לבית זבח.
12 ויהי איתם בבית האלוהים, מתחבא שש שנים; ועתליה, מולכת על-הארץ. {פ}
12 ועתה, שלחתי איש-חכם יודע בינה--לחורם אבי.
12 ויבוא אליו מכתב, מאלייהו הנביא לאמור: כה אמר יהוה, אלוהי דויד אביך--תחת אשר לא-הלכת בדרכי יהושפט אביך, ובדרכי אסא מלך-יהודה.
12 ויהי יהושפט הולך וגדל, עד-למעלה; וייבן ביהודה בירנייות, וערי מסכנות.
12 ויעש הרע, בעיני יהוה אלוהיו: לא נכנע, מלפני ירמיהו הנביא--מפי יהוה.
12 וירדפם אסא והעם אשר-עימו, עד-לגרר, וייפול מכושים לאין להם מחיה, כי-נשברו לפני-יהוה ולפני מחנהו; וישאו שלל, הרבה מאוד.
12 ויקומו אנשים מראשי בני-אפריים, עזריהו בן-יהוחנן ברכיהו בן-משילמות, ויחזקייהו בן-שלום, ועמשא בן-חדליי--על-הבאים, מן-הצבא.
12 וכהצר לו--חילה, את-פני יהוה אלוהיו; וייכנע מאוד, מלפני אלוהי אבותיו.
12 ובהיכנעו, שב ממנו אף-יהוה, ולא להשחית, לכלה; וגם, ביהודה, היה, דברים טובים. {ס}
12 והמלאך אשר-הלך לקרוא למיכיהו, דיבר אליו לאמור, הנה דברי הנביאים פה-אחד טוב, אל-המלך; ויהי-נא דברך כאחד מהם, ודיברת טוב.
12 ויעמוד, לפני מזבח יהוה, נגד, כל-קהל ישראל; ויפרוש, כפיו.
12 והלויים המשוררים לכולם לאסף להימן לידותון ולבניהם ולאחיהם מלובשים בוץ, במצלתיים ובנבלים וכינורות, עומדים, מזרח למזבח; ועימהם כוהנים למאה ועשרים, מחצרים בחצוצרות.
12 ויבוא ירובעם וכל-העם אל-רחבעם, ביום השלישי, כאשר דיבר המלך לאמור, שובו אליי ביום השלישי.
12 ותשמע עתליהו, את-קול העם הרצים, והמהללים, את-המלך; ותבוא אל-העם, בית יהוה.
12 הלוא-הוא, יחזקייהו, הסיר את-במותיו, ואת-מזבחותיו; ויאמר ליהודה ולירושלים, לאמור, לפני מזבח אחד תשתחוו, ועליו תקטירו.
12 עמודים שניים, והגולות והכותרות על-ראש העמודים שתיים; והשבכות שתיים--לכסות את-שתי גולות הכותרות, אשר על-ראש העמודים.
12 וכנף הכרוב האחד אמות חמש, מגיע לקיר הבית; והכנף האחרת, אמות חמש--דבקה, לכנף הכרוב האחר.
12 ויקומו הלויים מחת בן-עמשיי ויואל בן-עזריהו, מן-בני הקהתי, ומן-בני מררי, קיש בן-עבדי ועזריהו בן-יהללאל; {ס} ומן-הגרשוני--יואח בן-זימה, ועדן בן-יואח.
12 ויביאו את-התרומה והמעשר והקודשים, באמונה; ועליהם נגיד כנניהו הלוי, ושמעי אחיהו משנה.
13 ובדבר-יום ביום, להעלות כמצות משה, לשבתות ולחודשים, ולמועדות שלוש פעמים בשנה--בחג המצות ובחג השבועות, ובחג הסוכות.
13 וייאספו ירושלים עם-רב, לעשות את-חג המצות בחודש השני--קהל, לרוב מאוד.
13 ויאמרו להם, לא-תביאו את-השביה הנה--כי לאשמת יהוה עלינו אתם אומרים, להוסיף על-חטאותינו ועל-אשמתנו: כי-רבה אשמה לנו, וחרון אף על-ישראל. {ס}
13 ומלאכה רבה היה לו, בערי יהודה; ואנשי מלחמה גיבורי חיל, בירושלים.
13 ויהי כאחד למחצרים ולמשוררים להשמיע קול-אחד, להלל ולהודות ליהוה, וכהרים קול בחצוצרות ובמצלתיים ובכלי השיר ובהלל ליהוה כי טוב, כי לעולם חסדו; והבית מלא ענן, בית יהוה.
13 ובני הגדוד, אשר השיב אמציהו מלכת עימו למלחמה, ויפשטו בערי יהודה, משומרון ועד-בית חורון; ויכו מהם שלושת אלפים, ויבוזו ביזה רבה. {פ}
13 והכוהנים, והלויים, אשר, בכל-ישראל--התייצבו עליו, מכל-גבולם.
13 ויבוא שלמה לבמה אשר-בגבעון, ירושלים, מלפני, אוהל מועד; וימלוך, על-ישראל. {פ}
13 כנפי הכרובים האלה, פורשים אמות עשרים; והם עומדים על-רגליהם, ופניהם לבית. {ס}
13 ויענם המלך, קשה; ויעזוב המלך רחבעם, את עצת הזקנים.
13 ויתפלל אליו, וייעתר לו וישמע תחינתו, וישיבהו ירושלים, למלכותו; ויידע מנשה, כי יהוה הוא האלוהים.
13 ויחיאל ועזזיהו ונחת ועשהאל וירימות ויוזבד, ואליאל ויסמכיהו, ומחת, ובניהו--פקידים, מיד כנניהו ושמעי אחיו, במפקד יחזקייהו המלך, ועזריהו נגיד בית-האלוהים.
13 ועל הסבלים, ומנצחים לכול עושי מלאכה, לעבודה, ועבודה; ומהלויים, סופרים ושוטרים ושוערים.
13 ותרא והנה המלך עומד על-עמודו במבוא, והשרים והחצוצרות על-המלך, וכל-עם הארץ שמח ותוקע בחצוצרות, והמשוררים בכלי השיר ומודיעים להלל; ותקרע עתליהו את-בגדיה, ותאמר קשר קשר. {ס}
13 ויעשו עושי המלאכה, ותעל ארוכה למלאכה בידם; ויעמידו את-בית האלוהים, על-מתכונתו--ויאמצוהו.
13 ויבשלו הפסח באש, כמשפט; והקודשים בישלו, בסירות ובדוודים ובצלחות, ויריצו, לכל-בני העם.
13 ועל-ידם חיל צבא שלוש מאות אלף, ושבעת אלפים וחמש מאות, עושי מלחמה, בכוח חיל--לעזור למלך, על-האויב.
13 הן אעצור השמיים ולא-יהיה מטר, והן-אצווה על-חגב לאכול הארץ; ואם-אשלח דבר, בעמי.
13 הלוא תדעו, מה עשיתי אני ואבותיי, לכול, עמי הארצות: היכול יכלו, אלוהי גויי הארצות, להציל את-ארצם, מידי.
13 כי-עשה שלמה כיור נחושת, וייתנהו בתוך העזרה--חמש אמות אורכו וחמש אמות רוחבו, ואמות שלוש קומתו; ויעמוד עליו, ויברך על-ברכיו נגד כל-קהל ישראל, ויפרוש כפיו, השמיימה. {פ}
13 וישכב אסא, עם-אבותיו; וימת, בשנת ארבעים ואחת למולכו.
13 וכול אשר לא-ידרוש ליהוה אלוהי-ישראל, יומת--למן-קטון, ועד-גדול, למאיש, ועד-אישה.
13 ומן-בני, אליצפן, שמרי, ויעיאל; ומן-בני אסף, זכריהו ומתניהו. {ס}
13 ויתחזק המלך רחבעם, בירושלים--וימלוך: כי בן-ארבעים ואחת שנה רחבעם במולכו ושבע עשרה שנה מלך בירושלים, העיר אשר-בחר יהוה לשום את-שמו שם מכול שבטי ישראל, ושם אימו, נעמה העמונית.
13 ויהי משקל הזהב, אשר-בא לשלמה בשנה אחת--שש מאות ושישים ושש, כיכרי זהב.
13 ויכו, את כל-הערים סביבות גרר--כי-היה פחד-יהוה, עליהם; ויבוזו, את-כל-הערים, כי-ביזה רבה, הייתה בהם.
13 בן-אישה מן-בנות דן, ואביו איש-צורי יודע לעשות בזהב-ובכסף בנחושת בברזל באבנים ובעצים בארגמן בתכלת ובבוץ ובכרמיל, ולפתח כל-פיתוח, ולחשוב כל-מחשבת--אשר יינתן-לו, עם-חכמיך, וחכמי, אדוני דויד אביך.
13 וגם במלך נבוכדנאצר, מרד, אשר השביעו, באלוהים; ויקש את-עורפו, ויאמץ את-לבבו, משוב, אל-יהוה אלוהי ישראל.
13 ואת-הרימונים ארבע מאות, לשתי השבכות; שניים טורים רימונים, לשבכה האחת--לכסות את-שתי גולות הכותרות, אשר על-פני העמודים.
13 ותלך, בדרך מלכי ישראל, ותזנה את-יהודה ואת-יושבי ירושלים, כהזנות בית אחאב; וגם את-אחיך בית-אביך הטובים ממך, הרגת.
13 ויאמר, מיכיהו: חי-יהוה--כי את-אשר-יאמר אלוהיי, אותו אדבר.
13 וירובעם, הסב את-המארב, לבוא, מאחריהם; ויהיו לפני יהודה, והמארב מאחריהם.
13 וכל-יהודה--עומדים, לפני יהוה; גם-טפם, נשיהם ובניהם. {ס}
14 ועתה החיטים והשעורים השמן והיין, אשר אמר אדוני--ישלח, לעבדיו.
14 ויאסוף שלמה, רכב ופרשים, ויהי-לו אלף וארבע-מאות רכב, ושנים-עשר אלף פרשים; ויניחם בערי הרכב, ועם-המלך בירושלים.
14 ואלה פקודתם, לבית אבותיהם: ליהודה, שרי אלפים-- {ס} עדנה השר, ועימו גיבורי חיל שלוש מאות אלף. {ס}
14 ואחרי-כן בנה חומה חיצונה לעיר-דויד מערבה לגיחון בנחל ולבוא בשער הדגים, וסבב לעופל, ויגביההא, מאוד; וישם שרי-חיל בכל-הערים הבצורות, ביהודה.
14 ואת-המכונות, עשה; ואת-הכיורות עשה, על-המכונות.
14 ויעזוב החלוץ, את-השביה ואת-הביזה, לפני השרים, וכל-הקהל.
14 ויפנו יהודה, והנה להם המלחמה פנים ואחור, ויצעקו, ליהוה; והכוהנים, מחצרים בחצוצרות.
14 ומן-בני הימן, יחיאל ושמעי; {ס} ומן-בני ידותון, שמעיה ועוזיאל.
14 ויעש, הרע: כי לא הכין ליבו, לדרוש את-יהוה. {ס}
14 ויוצא יהוידע הכוהן את-שרי המאות פקודי החיל, ויאמר אליהם הוציאוה אל-מבית השדרות, והבא אחריה, יומת בחרב: כי אמר הכוהן, לא תמיתוה בית יהוה.
14 ויהי, אחרי בוא אמציהו מהכות את-אדומים, ויבא את-אלוהי בני שעיר, ויעמידם לו לאלוהים; ולפניהם ישתחווה, ולהם יקטר.
14 ויישבעו, ליהוה, בקול גדול, ובתרועה--ובחצוצרות, ובשופרות.
14 ויעמד כמשפט דויד-אביו את-מחלקות הכוהנים על-עבודתם, והלויים על-משמרותם להלל ולשרת נגד הכוהנים לדבר-יום ביומו, והשוערים במחלקותם, לשער ושער: כי כן, מצות דויד איש-האלוהים.
14 ואחר, הכינו להם ולכוהנים--כי הכוהנים בני אהרון, בהעלות העולה והחלבים עד-לילה; והלויים הכינו להם, ולכוהנים בני אהרון.
14 לבד מאנשי התרים והסוחרים, מביאים; וכל-מלכי ערב ופחות הארץ, מביאים זהב וכסף לשלמה.
14 ויאמר, {פ} יהוה אלוהי ישראל אין-כמוך אלוהים--בשמיים, ובארץ: שומר הברית, והחסד, לעבדיך, ההולכים לפניך בכל-ליבם.
14 ויעש, את-הפרוכת, תכלת וארגמן, וכרמיל ובוץ; ויעל עליו, כרובים. {ס}
14 ויחזיאל בן-זכריהו בן-בניה בן-יעיאל בן-מתניה, הלוי--מן-בני אסף: הייתה עליו רוח יהוה, בתוך הקהל.
14 כי-עזבו הלויים, את-מגרשיהם ואחוזתם, וילכו ליהודה, ולירושלים: כי-הזניחם ירובעם ובניו, מכהן ליהוה.
14 ולא-יכלו הכוהנים לעמוד לשרת, מפני הענן: כי-מלא כבוד-יהוה, את-בית האלוהים. {פ}
14 וקורא בן-ימנה הלוי השוער למזרחה, על נדבות האלוהים--לתת תרומת יהוה, וקודשי הקודשים.
14 וגם-אוהלי מקנה, הכו; וישבו צאן לרוב וגמלים, וישובו ירושלים. {ס}
14 גם כל-שרי הכוהנים והעם, הרבו למעול-מעל, ככול, תועבות הגויים; ויטמאו את-בית יהוה, אשר הקדיש בירושלים.
14 וידבר אליהם, כעצת הילדים לאמור, אכביד את-עולכם, ואני אוסיף עליו: אבי, ייסר אתכם בשוטים, ואני, בעקרבים.
14 מי בכל-אלוהי הגויים האלה, אשר החרימו אבותיי, אשר יכול, להציל את-עמו מידי: כי יוכל אלוהיכם, להציל אתכם מידי.
14 ובהוציאם את-הכסף, המובא בית יהוה--מצא חלקייהו הכוהן, את-ספר תורת-יהוה ביד-משה.
14 ויכן להם עוזייהו לכל-הצבא, מגינים ורמחים וכובעים, ושריונות, וקשתות--ולאבני, קלעים.
14 ויקברוהו בקברותיו, אשר כרה-לו בעיר דויד, וישכיבוהו במשכב אשר מילא בשמים וזנים, מרוקחים במרקחת מעשה; וישרפו-לו שריפה, גדולה עד-למאוד. {פ}
14 וככלותם הביאו לפני המלך ויהוידע את-שאר הכסף, ויעשהו כלים לבית-יהוה כלי שרת, והעלות וכפות, וכלי זהב וכסף; ויהיו מעלים עולות בבית-יהוה, תמיד, כול, ימי יהוידע. {פ}
14 ויקומו--ויסירו את-המזבחות, אשר בירושלים; ואת כל-המקטרות הסירו, וישליכו לנחל קדרון.
14 וייכנעו עמי אשר נקרא-שמי עליהם, ויתפללו ויבקשו פניי, וישובו, מדרכיהם הרעים--ואני, אשמע מן-השמיים, ואסלח לחטאתם, וארפא את-ארצם.
14 הנה יהוה, נוגף מגפה גדולה--בעמך; ובבניך ובנשיך, ובכל-רכושך.
14 ויבוא, אל-המלך, ויאמר המלך אליו מיכה הנלך אל-רמות גלעד למלחמה, אם-אחדל; ויאמר עלו והצליחו, ויינתנו בידכם.
15 ויסר את-אלוהי הנכר ואת-הסמל, מבית יהוה, וכל-המזבחות אשר בנה בהר בית-יהוה, ובירושלים; וישלך, חוצה לעיר.
15 ויריעו, איש יהודה; ויהי, בהריע איש יהודה, והאלוהים נגף את-ירובעם וכל-ישראל, לפני אבייה ויהודה.
15 וייחר-אף יהוה, באמציהו; וישלח אליו, נביא, ויאמר לו למה דרשת את-אלוהי העם, אשר לא-הצילו את-עמם מידך.
15 עתה, עיניי יהיו פתוחות, ואוזניי, קשובות--לתפילת, המקום הזה.
15 ויעש המלך שלמה מאתיים צינה, זהב שחוט: שש מאות זהב שחוט, יעלה על-הצינה האחת.
15 ויעש בירושלים חישבונות מחשבת חושב, להיות על-המגדלים ועל-הפינות, לירוא בחיצים, ובאבנים גדולות; וייצא שמו עד-למרחוק, כי-הפליא להיעזר עד כי-חזק.
15 וישלח יהוה אלוהי אבותיהם עליהם, ביד מלאכיו--השכם ושלוח: כי-חמל על-עמו, ועל-מעונו.
15 ואתה בחוליים רבים, במחלה מעיך, עד-ייצאו מעיך מן-החולי, ימים על-ימים.
15 ויקומו האנשים אשר-ניקבו בשמות ויחזיקו בשביה, וכל-מערומיהם הלבישו מן-השלל, וילבישום וינעילום ויאכילום וישקום ויסוכום וינהלום בחמורים לכל-כושל, ויביאום ירחו עיר-התמרים אצל אחיהם; וישובו, שומרון. {פ}
15 ויאמר, הקשיבו כל-יהודה ויושבי ירושלים, והמלך, יהושפט: כה-אמר יהוה לכם, אתם אל-תיראו ואל-תיחתו מפני ההמון הרב הזה--כי לא לכם המלחמה, כי לאלוהים.
15 אשר שמרת, לעבדך דויד אבי, את אשר-דיברת, לו; ותדבר בפיך ובידך מילאת, כיום הזה.
15 ולא-שמע המלך, אל-העם: כי-הייתה נסיבה, מעם האלוהים--למען הקים יהוה את-דברו אשר דיבר ביד אחייהו השלוני, אל-ירובעם בן-נבט.
15 את-הים, אחד; ואת-הבקר שנים-עשר, תחתיו.
15 ויאספו את-אחיהם ויתקדשו, ויבואו כמצות-המלך בדברי יהוה, לטהר, בית יהוה.
15 ויעמד-לו כוהנים, לבמות ולשעירים, ולעגלים, אשר עשה.
15 וישחטו הפסח, בארבעה עשר לחודש השני; והכוהנים והלויים נכלמו ויתקדשו, ויביאו עולות בית יהוה.
15 ויעש לפני הבית, עמודים שניים, אמות, שלושים וחמש אורך; והצפת אשר-על-ראשו, אמות חמש. {ס}
15 וייתן המלך את-הכסף ואת-הזהב, בירושלים--כאבנים; ואת הארזים, נתן כשקמים אשר-בשפילה--לרוב.
15 ועל-ידו עדן ומנימין וישוע ושמעיהו אמריהו ושכניהו, בערי הכוהנים--באמונה: לתת לאחיהם במחלקות, כגדול כקטן.
15 ויאמר אליו המלך, עד-כמה פעמים אני משביעך: אשר לא-תדבר אליי, רק-אמת--בשם יהוה.
15 ועתה אל-ישיא אתכם חזקייהו ואל-יסית אתכם כזאת, ואל-תאמינו לו--כי-לא יוכל כל-אלוה כל-גוי וממלכה, להציל עמו מידי ומיד אבותיי: אף כי אלוהיכם, לא-יצילו אתכם מידי.
15 ודברי רחבעם, הראשונים והאחרונים--הלוא-הם כתובים בדברי שמעיה הנביא ועידוא החוזה, להתייחש; ומלחמות רחבעם וירובעם, כל-הימים.
15 ועל-ידו, יהוחנן השר; ועימו, מאתיים ושמונים אלף. {ס}
15 וישמחו כל-יהודה על-השבועה, כי בכל-לבבם נשבעו, ובכל-רצונם ביקשוהו, ויימצא להם; וינח יהוה להם, מסביב.
15 ואנחנו נכרות עצים מן-הלבנון, ככל-צורכך, ונביאם לך רפסודות, על-ים יפו; ואתה תעלה אותם, ירושלים. {פ}
15 ויען חלקייהו, ויאמר אל-שפן הסופר, ספר התורה מצאתי, בבית יהוה; וייתן חלקייהו את-הספר, אל-שפן.
15 והמשוררים בני-אסף על-מעמדם, כמצות דויד ואסף והימן וידותון חוזה המלך, והשוערים, לשער ושער: אין להם, לסור מעל עבודתם--כי-אחיהם הלויים, הכינו להם.
15 וישימו לה ידיים, ותבוא אל-מבוא שער-הסוסים בית המלך; וימיתוה, שם. {פ}
15 ולא סרו מצות המלך על-הכוהנים והלויים, לכל-דבר--ולאוצרות.
15 ויזקן יהוידע וישבע ימים, וימות--בן-מאה ושלושים שנה, במותו.
16 ויעש שרשרות בדביר, וייתן על-ראש העמודים; ויעש רימונים מאה, וייתן בשרשרות.
16 ויבואו הכוהנים לפנימה בית-יהוה, לטהר, ויוציאו את כל-הטומאה אשר מצאו בהיכל יהוה, לחצר בית יהוה; ויקבלו, הלויים, להוציא לנחל-קדרון, חוצה.
16 מלבד התייחשם לזכרים, מבן שלוש שנים ולמעלה, לכל-הבא לבית-יהוה, לדבר-יום ביומו--לעבודתם, במשמרותם כמחלקותיהם.
16 ויאמר, ראיתי את-כל-ישראל נפוצים על-ההרים--כצאן, אשר אין-להן רועה; ויאמר יהוה לא-אדונים לאלה, ישובו איש-לביתו בשלום.
16 ואת-הסירות ואת-היעים ואת-המזלגות, ואת-כל-כליהם, עשה חורם אביו למלך שלמה, לבית יהוה--נחושת, מרוק.
16 וכל-ישראל, כי לא-שמע המלך להם, וישיבו העם את-המלך לאמור מה-לנו חלק בדויד ולא-נחלה בבן-ישי איש לאוהליך ישראל, עתה ראה ביתך דויד; וילך כל-ישראל, לאוהליו. {ס}
16 מחר רדו עליהם, הנם עולים במעלה הציץ; ומצאתם אותם בסוף הנחל, פני מדבר ירואל.
16 ועתה יהוה אלוהי ישראל, שמור לעבדך דויד אבי את אשר דיברת לו לאמור, לא-ייכרת לך איש מלפניי, יושב על-כיסא ישראל: רק אם-ישמרו בניך את-דרכם, ללכת בתורתי, כאשר הלכת, לפניי.
16 ועוד דיברו עבדיו, על-יהוה האלוהים, ועל, יחזקייהו עבדו.
16 ויהיו מלעיבים, במלאכי האלוהים, ובוזים דבריו, ומיתעתעים בנביאיו: עד עלות חמת-יהוה, בעמו--עד-לאין מרפא.
16 וישכב רחבעם עם-אבותיו, וייקבר בעיר דויד; וימלוך אבייה בנו, תחתיו. {פ}
16 ומוצא הסוסים אשר לשלמה, ממצריים; ומקווא--סוחרי המלך, מקווא יקחו במחיר.
16 וגם-מעכה אם אסא המלך, הסירה מגבירה, אשר-עשתה לאשרה, מפלצת; ויכרות אסא, את-מפלצתה, וידק, וישרוף בנחל קדרון.
16 בעת ההיא, שלח המלך אחז על-מלכי אשור--לעזור לו.
16 וייבן, את-מזבח יהוה, ויזבח עליו, זבחי שלמים ותודה; ויאמר, ליהודה, לעבוד, את-יהוה אלוהי ישראל.
16 ויספור שלמה, כל-האנשים הגרים אשר בארץ ישראל, אחרי הספר, אשר ספרם דויד אביו; ויימצאו, מאה וחמישים אלף, ושלושת אלפים, ושש מאות.
16 ועל-ידו עמסיה בן-זכרי, המתנדב ליהוה; ועימו מאתיים אלף, גיבור חיל. {ס}
16 ויקברוהו בעיר-דויד, עם-המלכים: כי-עשה טובה בישראל, ועם האלוהים וביתו. {פ}
16 ותיכון כל-מלאכת שלמה, עד-היום מוסד בית-יהוה ועד-כלותו: שלם, בית יהוה. {ס}
16 ויער יהוה על-יהורם, את רוח הפלשתים והערבים, אשר, על-יד כושים.
16 וכחזקתו, גבה ליבו עד-להשחית, וימעל, ביהוה אלוהיו; ויבוא אל-היכל יהוה, להקטיר על-מזבח הקטורת.
16 ויבא שפן את-הספר אל-המלך, וישב עוד את-המלך דבר לאמור: כול אשר-ניתן ביד-עבדיך, הם עושים.
16 ושלוש-מאות מגינים, זהב שחוט--שלוש מאות זהב, יעלה על-המגן האחת; וייתנם המלך, בבית יער הלבנון.
16 ועתה, בחרתי והקדשתי את-הבית הזה, להיות-שמי שם, עד-עולם; והיו עיניי וליבי שם, כל-הימים.
16 ויהי בדברו אליו, ויאמר לו הליועץ למלך נתנוך--חדל-לך, למה יכוך; ויחדל הנביא, ויאמר ידעתי כי-יעץ אלוהים להשחיתך--כי-עשית זאת, ולא שמעת לעצתי. {פ}
16 וינוסו בני-ישראל, מפני יהודה; וייתנם אלוהים, בידם.
16 ותיכון כל-עבודת יהוה ביום ההוא, לעשות הפסח, והעלות עולות, על מזבח יהוה--כמצות, המלך יאשייהו.
16 ויכרות יהוידע, ברית--בינו, ובין כל-העם ובין המלך: להיות לעם, ליהוה.
16 ואחריהם, מכול שבטי ישראל, הנותנים את-לבבם, לבקש את-יהוה אלוהי ישראל--באו, ירושלים, לזבוח, ליהוה אלוהי אבותיהם.
16 ויעמדו על-עומדם כמשפטם, כתורת משה איש-האלוהים; הכוהנים זורקים את-הדם, מיד הלויים.
17 ואתה אם-תלך לפניי, כאשר הלך דויד אביך, ולעשות, ככול אשר ציוויתיך; וחוקיי ומשפטיי, תשמור.
17 אבל עוד העם, זובחים בבמות: רק, ליהוה אלוהיהם.
17 ויאמר מלך-ישראל, אל-יהושפט: הלוא אמרתי אליך, לא-יתנבא עליי טוב כי אם-לרע. {ס}
17 והבמות--לא-סרו, מישראל: רק לבב-אסא היה שלם, כל-ימיו.
17 ובני ישראל, היושבים בערי יהודה--וימלוך עליהם, רחבעם.
17 ויתיכו, את-הכסף הנמצא בבית-יהוה; וייתנוהו, על-יד המופקדים, ועל-יד, עושי המלאכה.
17 ויעש מהם שבעים אלף, סבל, ושמונים אלף, חוצב בהר; ושלושת אלפים ושש מאות, מנצחים להעביד את-העם.
17 ויעש המלך כיסא-שן, גדול; ויצפהו, זהב טהור.
17 ומן-בנימין--גיבור חיל, אלידע; ועימו נושקי-קשת ומגן, מאתיים אלף. {ס}
17 ועתה, יהוה אלוהי ישראל: ייאמן, דברך, אשר דיברת, לעבדך לדויד.
17 ויבואו כל-העם בית-הבעל וייתצוהו, ואת-מזבחותיו ואת-צלמיו שיברו; ואת, מתן כוהן הבעל, הרגו, לפני המזבחות.
17 ויעלו ויוציאו ממצריים מרכבה, בשש מאות כסף, וסוס, בחמישים ומאה; וכן לכל-מלכי החיתים, ומלכי ארם--בידם יוציאו.
17 ויכו בהם אבייה ועמו, מכה רבה; וייפלו חללים מישראל, חמש-מאות אלף איש בחור.
17 וספרים כתב--לחרף, ליהוה אלוהי ישראל: ולאמור עליו לאמור, כאלוהי גויי הארצות אשר לא-הצילו עמם מידי--כן לא-יציל אלוהי יחזקייהו עמו, מידי.
17 אז הלך שלמה לעציון-גבר ואל-אילות, על-שפת הים--בארץ אדום.
17 וייוועץ, אמציהו מלך יהודה, וישלח אל-יואש בן-יהואחז בן-יהוא מלך ישראל, לאמור: לך, נתראה פנים.
17 ואת התייחש הכוהנים, לבית אבותיהם, והלויים, מבן עשרים שנה ולמעלה--במשמרותיהם, במחלקותיהם.
17 ויקם את-העמודים על-פני ההיכל, אחד מימין ואחד מהשמאל; ויקרא שם-הימני יכין, ושם השמאלי בועז. {ס}
17 ויעלו ביהודה, ויבקעוה, וישבו את כל-הרכוש הנמצא לבית-המלך, וגם-בניו ונשיו; ולא נשאר-לו בן, כי אם-יהואחז קטון בניו.
17 ויחלו באחד לחודש הראשון, לקדש, וביום שמונה לחודש באו לאולם יהוה, ויקדשו את-בית-יהוה לימים שמונה; וביום שישה עשר לחודש הראשון, כילו. {ס}
17 ויחזקו את-מלכות יהודה, ויאמצו את-רחבעם בן-שלמה לשנים שלוש: כי הלכו, בדרך דויד ושלמה--לשנים שלוש.
17 ויעל עליהם את-מלך כשדים, ויהרוג בחוריהם בחרב בבית מקדשם, ולא חמל על-בחור ובתולה, זקן וישש: הכול, נתן בידו.
17 ועוד אדומים, באו; ויכו ביהודה, וישבו-שבי.
17 בכיכר הירדן יצקם המלך, בעבי האדמה, בין סוכות, ובין צרדתה.
17 לא לכם, להילחם בזאת: התייצבו עמדו וראו את-ישועת יהוה עימכם יהודה וירושלים, אל-תיראו ואל-תיחתו--מחר צאו לפניהם, ויהוה עימכם.
17 ויבוא אחריו, עזריהו הכוהן; ועימו כוהנים ליהוה, שמונים--בני-חיל.
17 כי-רבת בקהל, אשר לא-התקדשו; והלויים על-שחיטת הפסחים, לכול לא טהור--להקדיש, ליהוה.
17 ויעשו בני-ישראל הנמצאים את-הפסח, בעת ההיא, ואת-חג המצות, שבעת ימים.
17 ואחרי מות, יהוידע, באו שרי יהודה, וישתחוו למלך; אז שמע המלך, אליהם.
18 ואחרי, כל-זאת--נגפו יהוה במעיו לחולי, לאין מרפא.
18 כי מרבית העם רבת מאפריים ומנשה יששכר וזבולון, לא היטהרו--כי-אכלו את-הפסח, בלא ככתוב: כי התפלל יחזקייהו עליהם לאמור, יהוה הטוב יכפר בעד.
18 ויגד שפן הסופר, למלך לאמור--ספר נתן לי, חלקייהו הכוהן; ויקרא-בו שפן, לפני המלך.
18 ויבואו פנימה, אל-חזקייהו המלך, ויאמרו, טיהרנו את-כל-בית יהוה: את-מזבח העולה ואת-כל-כליו, ואת-שולחן המערכת ואת-כל-כליו.
18 ושש מעלות לכיסא וכבש בזהב לכיסא, מואחזים, וידות מזה ומזה, על-מקום השבת; ושניים אריות, עומדים אצל הידות.
18 ויאמר שלמה, לבנות בית לשם יהוה, ובית, למלכותו.
18 וישלח יואש מלך-ישראל, אל-אמציהו מלך-יהודה לאמור, החוח אשר בלבנון שלח אל-הארז אשר בלבנון לאמור, תנה-את-בתך לבני לאישה; ותעבור חית השדה, אשר בלבנון, ותרמוס, את-החוח.
18 כי, האומנם, יישב אלוהים את-האדם, על-הארץ: הנה שמיים ושמי השמיים, לא יכלכלוך--אף, כי-הבית הזה אשר בניתי.
18 וישלח-לו חורם ביד-עבדיו אונייות, ועבדים יודעי ים, ויבואו עם-עבדי שלמה אופירה, ויקחו משם ארבע-מאות וחמישים כיכר זהב; ויביאו, אל-המלך שלמה. {פ}
18 ופלשתים פשטו, בערי השפילה והנגב ליהודה, וילכדו את-בית-שמש ואת-איילון ואת-הגדרות ואת-שוכו ובנותיה ואת-תמנה ובנותיה, ואת-גמזו ואת-בנותיה; ויישבו, שם.
18 וייקח-לו רחבעם, אישה--את-מחלת, בת-ירימות בן-דויד: אביהיל, בת-אליאב בן-ישי.
18 וישם יהוידע פקודות בית יהוה, ביד הכוהנים הלויים אשר חלק דויד על-בית יהוה, להעלות עולות יהוה ככתוב בתורת משה, בשמחה ובשיר--על, ידי דויד.
18 ויבא את-קודשי אביו, וקודשיו--בית האלוהים: כסף וזהב, וכלים.
18 וכול כלי בית האלוהים, הגדולים והקטנים, ואוצרות בית יהוה, ואוצרות המלך ושריו--הכול, הביא בבל.
18 ויאמר, לכן שמעו דבר-יהוה: ראיתי את-יהוה, יושב על-כיסאו, וכל-צבא השמיים עומדים, על-ימינו ושמאלו.
18 וייקוד יהושפט אפיים, ארצה; וכל-יהודה ויושבי ירושלים, נפלו לפני יהוה, להשתחוות, ליהוה.
18 ויתר דברי מנשה, ותפילתו אל-אלוהיו, ודברי החוזים, המדברים אליו בשם יהוה אלוהי ישראל--הנם, על-דברי מלכי ישראל.
18 ועל-ידו, יהוזבד; ועימו מאה-ושמונים אלף, חלוצי צבא. {ס}
18 וישלח המלך רחבעם, את-הדורם אשר על-המס, וירגמו-בו בני-ישראל אבן, וימות; {ס} והמלך רחבעם, התאמץ לעלות במרכבה, לנוס, ירושלים. {ס}
18 ולא-נעשה פסח כמוהו בישראל, מימי שמואל הנביא; וכל-מלכי ישראל לא-עשו כפסח אשר-עשה יאשייהו והכוהנים והלויים וכל-יהודה, וישראל הנמצא, ויושבי, ירושלים. {ס}
18 ויעש שלמה כל-הכלים האלה, לרוב מאוד: כי לא נחקר, משקל הנחושת. {ס}
18 ויעזבו, את-בית יהוה אלוהי אבותיהם, ויעבדו את-האשרים, ואת-העצבים; ויהי-קצף, על-יהודה וירושלים, באשמתם, זאת.
18 ולהתייחש, בכל-טפם נשיהם ובניהם ובנותיהם--לכל-קהל: כי באמונתם, יתקדשו-קודש.
18 והקימותי, את כיסא מלכותך: כאשר כרתי, לדויד אביך לאמור, לא-ייכרת לך איש, מושל בישראל.
18 וייכנעו בני-ישראל, בעת ההיא; ויאמצו, בני יהודה, כי נשענו, על-יהוה אלוהי אבותיהם.
18 ויקראו בקול-גדול יהודית, על-עם ירושלים אשר על-החומה, לייראם, ולבהלם--למען, ילכדו את-העיר.
18 ויעמדו על-עוזייהו המלך, ויאמרו לו לא-לך עוזייהו להקטיר ליהוה--כי לכוהנים בני-אהרון המקודשים, להקטיר: צא מן-המקדש כי מעלת, ולא-לך לכבוד מיהוה אלוהים.
19 ולבני אהרון הכוהנים בשדי מגרש עריהם, בכל-עיר ועיר, אנשים, אשר ניקבו בשמות--לתת מנות, לכל-זכר בכוהנים, ולכל-התייחש, בלויים.
19 בשמונה עשרה שנה, למלכות יאשייהו--נעשה, הפסח הזה.
19 וידברו, אל-אלוהי ירושלים: כעל, אלוהי עמי הארץ--מעשה, ידי האדם. {ס}
19 כי-הכניע יהוה את-יהודה, בעבור אחז מלך-ישראל: כי הפריע ביהודה, ומעול מעל ביהוה.
19 אלה, המשרתים את-המלך: מלבד אשר-נתן המלך, בערי המבצר--בכל-יהודה. {פ}
19 ויעמד, השוערים, על-שערי, בית יהוה; ולא-יבוא טמא, לכל-דבר.
19 ותפילתו והיעתר-לו, וכל-חטאתו ומעלו, והמקומות אשר בנה בהם במות והעמיד האשרים והפסילים, לפני היכנעו--הנם כתובים, על דברי חוזיי.
19 ותלד לו, בנים--את-יעוש ואת-שמריה, ואת-זהם.
19 וירדוף אבייה, אחרי ירובעם, וילכוד ממנו ערים, את-בית-אל ואת-בנותיה ואת-ישנה ואת-בנותיה; ואת-עפריין, ובנותיה.
19 ויקומו הלויים מן-בני הקהתים, ומן-בני הקורחים--להלל, ליהוה אלוהי ישראל, בקול גדול, למעלה.
19 ופנית אל-תפילת עבדך, ואל-תחינתו--יהוה אלוהיי: לשמוע אל-הרינה ואל-התפילה, אשר עבדך מתפלל לפניך.
19 ויזעף, עוזייהו, ובידו מקטרת, להקטיר; ובזעפו עם-הכוהנים, והצרעת זרחה במצחו לפני הכוהנים בבית יהוה, מעל, למזבח הקטורת.
19 ויהי כשמוע המלך, את דברי התורה--ויקרע, את-בגדיו.
19 ושנים עשר אריות, עומדים שם על-שש המעלות--מזה ומזה; לא-נעשה כן, לכל-ממלכה.
19 כל-לבבו הכין, לדרוש האלוהים יהוה אלוהי אבותיו; ולא, כטוהרת הקודש. {ס}
19 אמרת, הנה הכית את-אדום, ונשאך ליבך, להכביד; עתה, שבה בביתך--למה תתגרה ברעה, ונפלת אתה ויהודה עימך.
19 ואם-תשובון אתם--ועזבתם חוקותיי ומצוותיי, אשר נתתי לפניכם; והלכתם, ועבודתם אלוהים אחרים, והשתחוויתם, להם.
19 ואת כל-הכלים, אשר הזניח המלך אחז במלכותו במעלו--הכנו והקדשנו; והנם, לפני מזבח יהוה. {ס}
19 ויאמר יהוה, מי יפתה את-אחאב מלך-ישראל, ויעל, וייפול ברמות גלעד; ויאמר--זה אומר ככה, וזה אומר ככה.
19 ומלחמה, לא הייתה, עד שנת-שלושים וחמש, למלכות אסא. {פ}
19 וישרפו, את-בית האלוהים, וינתצו, את חומת ירושלים; וכל-ארמנותיה שרפו באש, וכל-כלי מחמדיה להשחית.
19 ויהי לימים מימים וכעת צאת הקץ לימים שניים, יצאו מעיו עם-חולייו, וימת, בתחלואים רעים; ולא-עשו לו עמו שריפה, כשריפת אבותיו.
19 ויעש שלמה--את כל-הכלים, אשר בית האלוהים; ואת, מזבח הזהב, ואת-השולחנות, ועליהם לחם הפנים.
19 ויפשעו ישראל בבית דויד, עד היום הזה.
19 וישלח בהם נביאים, להשיבם אל-יהוה; ויעידו בם, ולא האזינו. {ס}
20 ואת-המנורות ונרותיהם, לבערם כמשפט לפני הדביר--זהב סגור.
20 ויצו המלך את-חלקייהו ואת-אחיקם בן-שפן ואת-עבדון בן-מיכה ואת שפן הסופר, ואת עשיה עבד-המלך--לאמור.
20 ורוח אלוהים, לבשה את-זכריה בן-יהוידע הכוהן, ויעמוד, מעל לעם; ויאמר להם כה אמר האלוהים, למה אתם עוברים את-מצוות יהוה ולא תצליחו--כי-עזבתם את-יהוה, ויעזוב אתכם.
20 בן-שלושים ושתיים, היה במולכו, ושמונה שנים, מלך בירושלים; וילך, בלא חמדה, ויקברוהו בעיר דויד, ולא בקברות המלכים.
20 וייפן אליו עזריהו כוהן הראש וכל-הכוהנים, והנה-הוא מצורע במצחו, ויבהילוהו, משם; וגם-הוא נדחף לצאת, כי ניגעו יהוה.
20 וישכם, יחזקייהו המלך, ויאסוף, את שרי העיר; ויעל, בית יהוה.
20 וכול כלי משקה המלך שלמה, זהב, וכול כלי בית-יער הלבנון, זהב סגור: אין כסף, נחשב בימי שלמה--למאומה.
20 להיות עיניך פתוחות אל-הבית הזה, יומם ולילה--אל-המקום, אשר אמרת לשום שמך שם: לשמוע, אל-התפילה, אשר יתפלל עבדך, אל-המקום הזה.
20 וישכימו בבוקר, וייצאו למדבר תקוע; ובצאתם עמד יהושפט, ויאמר שמעוני יהודה ויושבי ירושלים--האמינו ביהוה אלוהיכם ותיאמנו, האמינו בנביאיו והצליחו.
20 ויתפלל יחזקייהו המלך, וישעיהו בן-אמוץ הנביא--על-זאת; ויזעקו, השמיים. {ס}
20 ויעש כזאת יחזקייהו, בכל-יהודה; ויעש הטוב והישר והאמת, לפני יהוה אלוהיו.
20 ויגל השארית מן-החרב, אל-בבל; ויהיו-לו ולבניו לעבדים, עד-מלוך מלכות פרס.
20 ולא-עצר כוח-ירובעם עוד, בימי אבייהו; וייגפהו יהוה, וימות. {פ}
20 ולא-שמע אמציהו--כי מהאלוהים היא, למען תיתם ביד: כי דרשו, את אלוהי אדום.
20 וישמע יהוה אל-יחזקייהו, וירפא את-העם. {ס}
20 וישכב מנשה עם-אבותיו, ויקברוהו ביתו; וימלוך אמון בנו, תחתיו. {פ}
20 אחרי כל-זאת, אשר הכין יאשייהו את-הבית, עלה נכו מלך-מצריים להילחם בכרכמיש, על-פרת; וייצא לקראתו, יאשייהו.
20 ואחריה לקח, את-מעכה בת-אבשלום; ותלד לו, את-אבייה ואת-עתיי, ואת-זיזא, ואת-שלומית.
20 וייקח את-שרי המאות ואת-האדירים ואת-המושלים בעם ואת כל-עם הארץ, ויורד את-המלך מבית יהוה, ויבואו בתוך-שער העליון, בית המלך; ויושיבו, את-המלך, על, כיסא הממלכה.
20 ונתשתים, מעל אדמתי אשר נתתי להם, ואת-הבית הזה אשר הקדשתי לשמי, אשליך מעל פניי; ואתננו למשל ולשנינה, בכל-העמים.
20 וייצא הרוח, ויעמוד לפני יהוה, ויאמר, אני אפתנו: ויאמר יהוה אליו, במה.
20 ויבוא עליו, תילגת פלנאסר מלך אשור; ויצר לו, ולא חזקו.
21 למלאות דבר-יהוה בפי ירמיהו, עד-רצתה הארץ את-שבתותיה: כל-ימי הושמה שבתה, למלאות שבעים שנה. {ס}
21 והפרח והנרות והמלקחיים, זהב; הוא, מכלות זהב.
21 ושמעת אל-תחנוני עבדך, ועמך ישראל, אשר יתפללו, אל-המקום הזה; ואתה תשמע ממקום שבתך, מן-השמיים--ושמעת, וסלחת.
21 והבית הזה אשר היה עליון, לכל-עובר עליו יישום; ואמר, במה עשה יהוה ככה, לארץ הזאת, ולבית הזה.
21 כי-אונייות למלך הולכות תרשיש, עם עבדי חורם: אחת לשלוש שנים תבואנה אונייות תרשיש, נושאות זהב וכסף, שנהבים וקופים, ותוכיים. {פ}
21 ויאהב רחבעם את-מעכה בת-אבשלום, מכל-נשיו ופילגשיו--כי נשים שמונה-עשרה נשא, ופילגשים שישים; ויולד, עשרים ושמונה בנים--ושישים בנות.
21 ויתחזק אבייהו--ויישא-לו, נשים ארבע עשרה; ויולד, עשרים ושניים בנים, ושש עשרה, בנות.
21 ויאמר, אצא והייתי לרוח שקר, בפי, כל-נביאיו; ויאמר, תפתה וגם-תוכל--צא, ועשה-כן.
21 וייוועץ, אל-העם, ויעמד משוררים ליהוה, ומהללים להדרת-קודש--בצאת, לפני החלוץ, ואומרים הודו ליהוה, כי לעולם חסדו.
21 וישמחו כל-עם-הארץ, והעיר שקטה; ואת-עתליהו, המיתו בחרב.
21 ויקשרו עליו, וירגמוהו אבן במצות המלך, בחצר, בית יהוה.
21 ויעל יואש מלך-ישראל ויתראו פנים, הוא ואמציהו מלך-יהודה, בבית שמש, אשר ליהודה.
21 ויהי עוזייהו המלך מצורע עד-יום מותו, ויישב בית החופשית מצורע--כי נגזר, מבית יהוה; ויותם בנו על-בית המלך, שופט את-עם הארץ.
21 כי-חלק אחז את-בית יהוה, ואת-בית המלך והשרים; וייתן למלך אשור, ולא לעזרה לו.
21 ויביאו פרים-שבעה ואילים שבעה וכבשים שבעה, וצפירי עיזים שבעה לחטאת, על-הממלכה ועל-המקדש, ועל-יהודה; ויאמר, לבני אהרון הכוהנים, להעלות, על-מזבח יהוה.
21 ויעשו בני-ישראל הנמצאים בירושלים את-חג המצות, שבעת ימים--בשמחה גדולה; ומהללים ליהוה יום ביום הלויים והכוהנים, בכלי-עוז--ליהוה. {ס}
21 ובכל-מעשה אשר-החל בעבודת בית-האלוהים, ובתורה ובמצוה, לדרוש, לאלוהיו--בכל-לבבו עשה, והצליח. {פ}
21 וישלח יהוה, מלאך, ויכחד כל-גיבור חיל ונגיד ושר, במחנה מלך אשור; וישב בבושת פנים לארצו, ויבוא בית אלוהיו, ומיציאי מעיו, שם הפילוהו בחרב.
21 בן-עשרים ושתיים שנה, אמון במולכו; ושתיים שנים, מלך בירושלים.
21 לכו דרשו את-יהוה בעדי, ובעד הנשאר בישראל וביהודה, על-דברי הספר, אשר נמצא: כי-גדולה חמת-יהוה, אשר ניתכה בנו, על אשר לא-שמרו אבותינו את-דבר יהוה, לעשות ככל-הכתוב על-הספר הזה.
21 וישלח אליו מלאכים לאמור מה-לי ולך מלך יהודה, לא-עליך אתה היום כי אל-בית מלחמתי, ואלוהים, אמר לבהלני: חדל-לך מאלוהים אשר-עימי, ואל-ישחיתך.
22 אם-יחטא איש לריעהו, ונשא-בו אלה להאלותו; ובא, אלה לפני מזבחך--בבית הזה.
22 ולא-זכר יואש המלך, החסד אשר עשה יהוידע אביו עימו, ויהרוג, את-בנו; וכמותו אמר, ירא יהוה וידרוש. {פ}
22 ויינגף יהודה, לפני ישראל; וינוסו, איש לאוהליו.
22 ובעת החלו ברינה ותהילה, נתן יהוה מארבים על-בני עמון מואב והר-שעיר הבאים ליהודה--ויינגפו.
22 וישחטו, הבקר, ויקבלו הכוהנים את-הדם, ויזרקו המזבחה; וישחטו האילים, ויזרקו הדם המזבחה, וישחטו הכבשים, ויזרקו הדם המזבחה.
22 ובעת הצר לו, ויוסף למעול ביהוה: הוא, המלך אחז.
22 ויתר דברי עוזייהו, הראשונים והאחרונים--כתב ישעיהו בן-אמוץ, הנביא.
22 ויושע יהוה את-יחזקייהו ואת יושבי ירושלים, מיד סנחריב מלך-אשור--ומיד-כול; וינהלם, מסביב.
22 ולא-הסב יאשייהו פניו ממנו, כי להילחם-בו התחפש, ולא שמע אל-דברי נכו, מפי אלוהים; ויבוא, להילחם בבקעת מגידו.
22 והמזמרות והמזרקות והכפות והמחתות, זהב סגור; ופתח הבית דלתותיו הפנימייות לקודש הקודשים, ודלתי הבית להיכל--זהב.
22 ועתה, הנה נתן יהוה רוח שקר, בפי, נביאיך אלה; ויהוה, דיבר עליך רעה. {ס}
22 ויעש הרע בעיני יהוה, כאשר עשה מנשה אביו; ולכל-הפסילים, אשר עשה מנשה אביו--זיבח אמון, ויעבדם.
22 ויתר דברי אבייה, ודרכיו ודבריו--כתובים, במדרש הנביא עידוא.
22 וידבר יחזקייהו, על-לב כל-הלויים--המשכילים שכל-טוב, ליהוה; ויאכלו את-המועד, שבעת הימים, מזבחים זבחי שלמים, ומתוודים ליהוה אלוהי אבותיהם. {ס}
22 ויעמד לראש רחבעם את-אבייה בן-מעכה, לנגיד באחיו--כי, להמליכו.
22 ובשנת אחת, לכורש מלך פרס, לכלות דבר-יהוה, בפי ירמיהו--העיר יהוה, את-רוח כורש מלך-פרס, ויעבר-קול בכל-מלכותו, וגם-במכתב לאמור. {ס}
22 ויגדל המלך שלמה, מכול מלכי הארץ--לעושר, וחכמה.
22 ואמרו, על אשר עזבו את-יהוה אלוהי אבותיהם אשר הוציאם מארץ מצריים, ויחזיקו באלוהים אחרים, וישתחוו להם ויעבדום; על-כן הביא עליהם, את כל-הרעה הזאת. {פ}
22 וילך חלקייהו ואשר המלך, אל-חולדה הנביאה אשת שלום בן-תוקהת בן-חסרה שומר הבגדים, והיא יושבת בירושלים, במשנה; וידברו אליה, כזאת.
23 ויהי לתקופת השנה, עלה עליו חיל ארם, ויבואו אל-יהודה וירושלים, וישחיתו את-כל-שרי העם מעם; וכל-שללם שילחו, למלך דרמשק.
23 ורבים מביאים מנחה ליהוה, לירושלים, ומגדנות, ליחזקייהו מלך יהודה; ויינשא לעיני כל-הגויים, מאחרי-כן. {פ}
23 ויורו, היורים, למלך, יאשייהו; ויאמר המלך לעבדיו העבירוני, כי הוחליתי מאוד.
23 וייגש צדקייהו בן-כנענה, ויך את-מיכיהו על-הלחי; ויאמר, אי זה הדרך עבר רוח-יהוה מאיתי--לדבר אותך.
23 וישכב אבייה עם-אבותיו, ויקברו אותו בעיר דויד, וימלוך אסא בנו, תחתיו; בימיו שקטה הארץ, עשר שנים. {פ}
23 כה-אמר כורש מלך פרס, כל-ממלכות הארץ נתן לי יהוה אלוהי השמיים, והוא-פקד עליי לבנות-לו בית, בירושלים אשר ביהודה: מי-בכם מכל-עמו, יהוה אלוהיו עימו--ויעל. {ש}
23 ואת אמציהו מלך-יהודה בן-יואש בן-יהואחז, תפש יואש מלך-ישראל--בבית שמש; ויביאהו, ירושלים, ויפרוץ בחומת ירושלים משער אפריים עד-שער הפונה, ארבע מאות אמה.
23 וישכב עוזייהו עם-אבותיו, ויקברו אותו עם-אבותיו בשדה הקבורה אשר למלכים--כי אמרו, מצורע הוא; וימלוך יותם בנו, תחתיו. {פ}
23 ויזבח, לאלוהי דרמשק המכים בו, ויאמר כי אלוהי מלכי-ארם הם מעזרים אותם, להם אזבח ויעזרוני; והם היו-לו להכשילו, ולכל-ישראל.
23 ויגישו את-שעירי החטאת, לפני המלך והקהל; ויסמכו ידיהם, עליהם.
23 ויבן ויפרוץ מכל-בניו לכל-ארצות יהודה ובנימין, לכול ערי המצורות, וייתן להם המזון, לרוב; וישאל, המון נשים.
23 ואתה תשמע מן-השמיים, ועשית ושפטת את-עבדיך, להשיב לרשע, לתת דרכו בראשו; ולהצדיק צדיק, לתת לו כצדקתו. {ס}
23 ותאמר להם, כה-אמר יהוה אלוהי ישראל: אמרו לאיש, אשר-שלח אתכם אליי. {ס}
23 וכול מלכי הארץ, מבקשים את-פני שלמה--לשמוע, את-חכמתו, אשר-נתן האלוהים, בליבו.
23 וייוועצו, כל-הקהל, לעשות, שבעת ימים אחרים; ויעשו שבעת-ימים, שמחה.
23 ולא נכנע מלפני יהוה, כהיכנע מנשה אביו: כי הוא אמון, הרבה אשמה.
23 ויעמדו בני עמון ומואב, על-יושבי הר-שעיר--להחרים ולהשמיד; וככלותם ביושבי שעיר, עזרו איש-בריעהו למשחית.
24 ואם-יינגף עמך ישראל, לפני אויב--כי יחטאו-לך; ושבו והודו את-שמך, והתפללו והתחננו לפניך בבית הזה.
24 כי במצער אנשים באו חיל ארם, ויהוה נתן בידם חיל לרוב מאוד--כי עזבו, את-יהוה אלוהי אבותיהם; ואת-יואש, עשו שפטים.
24 ויהודה בא על-המצפה, למדבר; ויפנו, אל-ההמון, והנם פגרים נופלים ארצה, ואין פליטה.
24 ויעבירוהו עבדיו מן-המרכבה, וירכיבוהו על רכב המשנה אשר-לו, ויוליכוהו ירושלים, וימת וייקבר בקברות אבותיו; וכל-יהודה, וירושלים, מתאבלים, על-יאשייהו. {פ}
24 ויקשרו עליו עבדיו, וימיתוהו בביתו.
24 כה אמר יהוה, הנני מביא רעה על-המקום הזה ועל-יושביו: את כל-האלות, הכתובות על-הספר, אשר קראו, לפני מלך יהודה.
24 ויאסוף אחז את-כלי בית-האלוהים, ויקצץ את-כלי בית-האלוהים, ויסגור, את-דלתות בית-יהוה; ויעש לו מזבחות בכל-פינה, בירושלים.
24 ויאמר מיכיהו, הנך רואה ביום ההוא, אשר תבוא חדר בחדר, להיחבא.
24 וכל-הזהב והכסף ואת כל-הכלים הנמצאים בבית-האלוהים עם-עובד אדום, ואת-אוצרות בית המלך, ואת, בני התערובות; וישב, שומרון. {פ}
24 בימים ההם, חלה יחזקייהו עד-למות; ויתפלל, אל-יהוה, ויאמר לו, ומופת נתן לו.
24 וישחטום, הכוהנים, ויחטאו את-דמם המזבחה, לכפר על-כל-ישראל: כי לכל-ישראל אמר המלך, העולה והחטאת.
24 והם מביאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ושלמות, נשק ובשמים, סוסים, ופרדים--דבר-שנה, בשנה. {ס}
24 כי חזקייהו מלך-יהודה הרים לקהל אלף פרים, ושבעת אלפים צאן, {ס} והשרים הרימו לקהל פרים אלף, וצאן עשרת אלפים; ויתקדשו כוהנים, לרוב.
25 ויהי לשלמה ארבעת אלפים אוריות סוסים, ומרכבות, ושנים-עשר אלף, פרשים; ויניחם בערי הרכב, ועם-המלך בירושלים.
25 ואתה, תשמע מן-השמיים, וסלחת, לחטאת עמך ישראל; והשבותם, אל-האדמה, אשר-נתת להם, ולאבותיהם. {פ}
25 וישמחו כל-קהל יהודה, והכוהנים והלויים, וכל-הקהל, הבאים מישראל; והגרים, הבאים מארץ ישראל, והיושבים, ביהודה.
25 ויקונן ירמיהו, על-יאשייהו, ויאמרו כל-השרים והשרות בקינותיהם על-יאשייהו עד-היום, וייתנום לחוק על-ישראל; והנם כתובים, על-הקינות.
25 תחת אשר עזבוני, ויקטרו לאלוהים אחרים--למען הכעיסני, בכול מעשי ידיהם; ותיתך חמתי במקום הזה, ולא תכבה.
25 ויכו, עם-הארץ, את כל-הקושרים, על-המלך אמון; וימליכו עם-הארץ את-יאשייהו בנו, תחתיו. {פ}
25 ובלכתם ממנו, כי-עזבו אותו במחלויים רבים, התקשרו עליו עבדיו בדמי בני יהוידע הכוהן, ויהרגוהו על-מיטתו וימות; ויקברוהו בעיר דויד, ולא קברוהו בקברות המלכים.
25 ויבוא יהושפט ועמו, לבוז את-שללם, וימצאו בהם לרוב ורכוש ופגרים וכלי חמודות, וינצלו להם לאין משא; ויהיו ימים שלושה, בוזזים את-השלל--כי רב-הוא.
25 ויאמר, מלך ישראל, קחו את-מיכיהו, והשיבוהו אל-אמון שר-העיר--ואל-יואש, בן-המלך.
25 ויחי אמציהו בן-יואש, מלך יהודה, אחרי מות, יואש בן-יהואחז מלך ישראל--חמש עשרה, שנה.
25 ולא-כגמול עליו השיב יחזקייהו, כי גבה ליבו; ויהי עליו קצף, ועל-יהודה וירושלים.
25 ובכל-עיר ועיר ליהודה עשה במות, לקטר לאלוהים אחרים; ויכעס, את-יהוה אלוהי אבותיו.
25 ויעמד את-הלויים בית יהוה, במצלתיים בנבלים ובכינורות, במצות דויד וגד חוזה-המלך, ונתן הנביא: כי ביד-יהוה המצוה, ביד-נביאיו.
26 ואל-מלך יהודה, השולח אתכם לדרוש ביהוה--כה תאמרו, אליו: {ס} כה-אמר יהוה אלוהי ישראל, הדברים אשר שמעת.
26 ויתר דברי יאשייהו, וחסדיו--ככתוב, בתורת יהוה.
26 בהיעצר השמיים ולא-יהיה מטר, כי יחטאו-לך; והתפללו אל-המקום הזה, והודו את-שמך--מחטאתם ישובון, כי תענם.
26 וביום הרביעי, נקהלו לעמק ברכה--כי-שם, בירכו את-יהוה; על-כן קראו את-שם המקום ההוא, עמק ברכה--עד-היום.
26 ויהי מושל, בכל-המלכים--מן-הנהר ועד-ארץ פלשתים, ועד גבול מצריים.
26 וייכנע יחזקייהו בגובה ליבו, הוא ויושבי ירושלים; ולא-בא עליהם קצף יהוה, בימי יחזקייהו.
26 ותהי שמחה-גדולה, בירושלים: כי מימי שלמה בן-דויד, מלך ישראל, לא כזאת, בירושלים. {ס}
26 ויעמדו הלויים בכלי דויד, והכוהנים בחצוצרות. {פ}
26 ויתר דבריו וכל-דרכיו, הראשונים והאחרונים--הנם כתובים, על-ספר מלכי-יהודה וישראל.
26 ויתר דברי אמציהו, הראשונים והאחרונים--הלוא הנם כתובים, על-ספר מלכי-יהודה וישראל.
26 ואלה, המתקשרים עליו: זבד, בן-שמעת העמונית, ויהוזבד, בן-שמרית המואבית.
26 ואמרתם, כה אמר המלך, שימו זה, בית הכלא; והאכילוהו לחם לחץ, ומים לחץ, עד, שובי בשלום.
27 ואתה תשמע השמיים, וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל--כי תורם אל-הדרך הטובה, אשר ילכו-בה; ונתת מטר על-ארצך, אשר-נתת לעמך לנחלה. {ס}
27 יען רך-לבבך ותיכנע מלפני אלוהים, בשומעך את-דבריו על-המקום הזה ועל-יושביו, ותיכנע לפניי, ותקרע את-בגדיך ותבך לפניי; וגם-אני שמעתי, נאום-יהוה.
27 ויאמר מיכיהו--אם-שוב תשוב בשלום, לא-דיבר יהוה בי; ויאמר, שמעו עמים כולם.
27 ובניו יירב המשא עליו, ויסוד בית האלוהים--הנם כתובים, על-מדרש ספר המלכים; וימלוך אמציהו בנו, תחתיו. {פ}
27 ויהי ליחזקייהו עושר וכבוד, הרבה מאוד; ואוצרות עשה-לו לכסף ולזהב ולאבן יקרה, ולבשמים ולמגינים, ולכול, כלי חמדה.
27 ומעת, אשר-סר אמציהו מאחרי יהוה, ויקשרו עליו קשר בירושלים, וינס לכישה; וישלחו אחריו לכישה, וימיתוהו שם.
27 ויאמר, חזקייהו, להעלות העולה, להמזבח; ובעת החל העולה, החל שיר-יהוה והחצוצרות, ועל-ידי, כלי דויד מלך-ישראל.
27 וייתן המלך את-הכסף בירושלים, כאבנים; ואת הארזים, נתן כשקמים אשר-בשפילה--לרוב.
27 וישובו כל-איש יהודה וירושלים, ויהושפט בראשם, לשוב אל-ירושלים, בשמחה: כי-שימחם יהוה, מאויביהם.
27 ודבריו, הראשונים והאחרונים--הנם כתובים, על-ספר מלכי-ישראל ויהודה.
27 וישכב אחז עם-אבותיו, ויקברוהו בעיר בירושלים--כי לא הביאוהו, לקברי מלכי ישראל; וימלוך יחזקייהו בנו, תחתיו. {פ}
27 ויקומו הכוהנים הלויים, ויברכו את-העם, ויישמע, בקולם; ותבוא תפילתם למעון קודשו, לשמיים. {פ}
28 רעב כי-יהיה בארץ, דבר כי-יהיה שידפון ויירקון ארבה וחסיל כי יהיה, כי יצר-לו אויביו, בארץ שעריו: כל-נגע, וכל-מחלה.
28 הנני אוסיפך אל-אבותיך, ונאספת אל-קברותיך בשלום, ולא-תראינה עיניך, בכול הרעה אשר אני מביא על-המקום הזה ועל-יושביו; וישיבו את-המלך, דבר. {ס}
28 ומסכנות--לתבואת דגן, ותירוש ויצהר; ואורוות לכל-בהמה ובהמה, ועדרים לאוורות.
28 וכל-הקהל, משתחווים, והשיר משורר, והחצוצרות מחצרים: הכול, עד לכלות העולה.
28 ומוציאים סוסים ממצריים לשלמה, ומכל-הארצות.
28 ויעל מלך-ישראל ויהושפט מלך-יהודה, אל-רמות גלעד.
28 ויבואו, ירושלים, בנבלים ובכינורות, ובחצוצרות--אל-בית, יהוה.
28 ויישאוהו, על-הסוסים; ויקברו אותו עם-אבותיו, בעיר יהודה.
29 וישלח, המלך; ויאסוף, את-כל-זקני יהודה וירושלים.
29 ויאמר מלך ישראל אל-יהושפט, התחפש ובוא במלחמה, ואתה, לבש בגדיך; ויתחפש מלך ישראל, ויבואו במלחמה.
29 ושאר דברי שלמה, הראשונים והאחרונים--הלוא-הם כתובים, על-דברי נתן הנביא, ועל-נבואת אחייה השילוני ובחזות יעדו החוזה, על-ירובעם בן-נבט.
29 ויהי פחד אלוהים, על כל-ממלכות הארצות: בשומעם--כי נלחם יהוה, עם אויבי ישראל.
29 וככלות, להעלות: כרעו, המלך וכל-הנמצאים איתו--וישתחוו.
29 כל-תפילה כל-תחינה, אשר יהיה לכל-האדם, ולכול, עמך ישראל--אשר יידעו, איש נגעו ומכאובו, ופרש כפיו, אל-הבית הזה.
29 וערים עשה לו, ומקנה-צאן ובקר לרוב: כי נתן-לו אלוהים, רכוש רב מאוד.
30 ויעל המלך בית-יהוה וכל-איש יהודה ויושבי ירושלים, והכוהנים והלויים, וכל-העם, מגדול ועד-קטן; ויקרא באוזניהם, את-כל-דברי ספר הברית, הנמצא, בית יהוה.
30 והוא יחזקייהו, סתם את-מוצא מימי גיחון העליון, וישרם למטה-מערבה, לעיר דויד; ויצלח יחזקייהו, בכל-מעשהו.
30 ותשקוט, מלכות יהושפט; וינח לו אלוהיו, מסביב. {פ}
30 ואתה תשמע מן-השמיים מכון שבתך, וסלחת, ונתת לאיש ככל-דרכיו, אשר תדע את-לבבו: כי אתה לבדך ידעת, את-לבב בני האדם.
30 ויאמר יחזקייהו המלך והשרים, ללויים, להלל ליהוה, בדברי דויד ואסף החוזה; ויהללו, עד-לשמחה, וייקדו, וישתחוו. {פ}
30 וימלוך שלמה בירושלים על-כל-ישראל, ארבעים שנה.
30 ומלך ארם ציווה את-שרי הרכב אשר-לו, לאמור, לא תילחמו, את-הקטון את-הגדול: כי אם-את-מלך ישראל, לבדו.
31 ויעמוד המלך על-עומדו, ויכרות את-הברית לפני יהוה, ללכת אחרי יהוה ולשמור את-מצוותיו ועדוותיו וחוקיו, בכל-לבבו ובכל-נפשו--לעשות את-דברי הברית, הכתובים על-הספר הזה.
31 וישכב שלמה, עם-אבותיו, ויקברוהו, בעיר דויד אביו; וימלוך רחבעם בנו, תחתיו. {פ}
31 ויען יחזקייהו ויאמר, עתה מילאתם ידכם ליהוה, גושו והביאו זבחים ותודות, לבית יהוה; ויביאו הקהל זבחים ותודות, וכל-נדיב לב עולות.
31 למען ייראוך, ללכת בדרכיך, כל-הימים, אשר-הם חיים על-פני האדמה--אשר נתת, לאבותינו. {ס}
31 וימלוך יהושפט, על-יהודה--בן-שלושים וחמש שנה במולכו, ועשרים וחמש שנה מלך בירושלים, ושם אימו, עזובה בת-שלחי.
31 ויהי כראות שרי הרכב את-יהושפט, והמה אמרו מלך ישראל הוא, ויסובו עליו, להילחם; ויזעק יהושפט ויהוה עזרו, ויסיתם אלוהים ממנו.
31 וכן במליצי שרי בבל, המשלחים עליו לדרוש המופת אשר היה בארץ, עזבו, האלוהים--לנסותו, לדעת כל-בלבבו.
32 ויעמד, את כל-הנמצא בירושלים ובנימין; ויעשו יושבי ירושלים, כברית אלוהים אלוהי אבותיהם.
32 ויתר דברי יחזקייהו, וחסדיו--הנם כתובים, בחזון ישעיהו בן-אמוץ הנביא, על-ספר מלכי-יהודה, וישראל.
32 ויהי, כראות שרי הרכב, כי לא-היה, מלך ישראל--וישובו, מאחריו.
32 ויהי מספר העולה, אשר הביאו הקהל--בקר שבעים, אילים מאה כבשים מאתיים: לעולה ליהוה, כל-אלה.
32 וגם אל-הנוכרי, אשר לא מעמך ישראל הוא, ובא מארץ רחוקה למען שמך הגדול וידך החזקה, וזרועך הנטויה; ובאו והתפללו, אל-הבית הזה.
32 וילך, בדרך אביו אסא--ולא-סר ממנה: לעשות הישר, בעיני יהוה.
33 ואיש, משך בקשת לתומו, ויך את-מלך ישראל, בין הדבקים ובין השריין; ויאמר לרכב, הפוך ידך והוצאתני מן-המחנה--כי הוחליתי.
33 וישכב יחזקייהו עם-אבותיו, ויקברוהו במעלה קברי בני-דויד, וכבוד עשו-לו במותו, כל-יהודה ויושבי ירושלים; וימלוך מנשה בנו, תחתיו. {פ}
33 והקודשים--בקר שש מאות, וצאן שלושת אלפים.
33 ואתה תשמע מן-השמיים, ממכון שבתך, ועשית, ככול אשר-יקרא אליך הנוכרי: למען יידעו כל-עמי הארץ את-שמך, וליראה אותך כעמך ישראל, ולדעת, כי-שמך נקרא על-הבית הזה אשר בניתי.
33 ויסר יאשייהו את-כל-התועבות, מכל-הארצות אשר לבני ישראל, ויעבד את כל-הנמצא בישראל, לעבוד את-יהוה אלוהיהם: כל-ימיו--לא סרו, מאחרי יהוה אלוהי אבותיהם. {ס}
33 אך הבמות, לא-סרו; ועוד העם לא-הכינו לבבם, לאלוהי אבותיהם.
34 כי-ייצא עמך למלחמה על-אויביו, בדרך אשר תשלחם; והתפללו אליך, דרך העיר הזאת אשר בחרת בה, והבית, אשר-בניתי לשמך.
34 ותעל המלחמה, ביום ההוא, ומלך ישראל היה מעמיד במרכבה נוכח ארם, עד-הערב; וימת, לעת בוא השמש.
34 רק הכוהנים, היו למעט, ולא יכלו, להפשיט את-כל-העולות; ויחזקום אחיהם הלויים, עד-כלות המלאכה ועד יתקדשו הכוהנים--כי הלויים ישרי לבב, להתקדש מהכוהנים.
34 ויתר דברי יהושפט, הראשונים והאחרונים--הנם כתובים, בדברי יהוא בן-חנני, אשר הועלה, על-ספר מלכי ישראל.
35 וגם-עולה לרוב בחלבי השלמים, ובנסכים--לעולה; ותיכון, עבודת בית-יהוה.
35 ואחרי-כן, אתחבר יהושפט מלך-יהודה, עם, אחזיה מלך-ישראל; הוא, הרשיע לעשות.
35 ושמעת, מן-השמיים, את-תפילתם, ואת-תחינתם; ועשית, משפטם.
36 וישמח יחזקייהו וכל-העם, על ההכין האלוהים לעם: כי בפתאום, היה הדבר. {פ}
36 ויחברהו עימו, לעשות אונייות ללכת תרשיש; ויעשו אונייות, בעציון גבר.
36 כי יחטאו-לך, כי אין אדם אשר לא-יחטא, ואנפת בם, ונתתם לפני אויב; ושבום שוביהם אל-ארץ רחוקה, או קרובה.
37 והשיבו, אל-לבבם, בארץ, אשר נשבו-שם; ושבו והתחננו אליך, בארץ שביים לאמור, חטאנו העווינו, ורשענו.
37 ויתנבא אליעזר בן-דודווהו, ממרשה, על-יהושפט, לאמור: כהתחברך עם-אחזיהו, פרץ יהוה את-מעשיך, ויישברו אונייות, ולא עצרו ללכת אל-תרשיש.
38 ושבו אליך, בכל-ליבם ובכל-נפשם, בארץ שביים, אשר-שבו אותם; והתפללו, דרך ארצם אשר נתת לאבותם, והעיר אשר בחרת, ולבית אשר-בניתי לשמך.
39 ושמעת מן-השמיים ממכון שבתך, את-תפילתם ואת-תחינותיהם, ועשית, משפטם; וסלחת לעמך, אשר חטאו-לך.
40 עתה אלוהיי, יהיו-נא עיניך פתוחות, ואוזניך, קשובות--לתפילת, המקום הזה. {ס}
41 ועתה, קומה יהוה אלוהים לנוחך--אתה, וארון עוזך; כוהניך יהוה אלוהים, ילבשו תשועה, וחסידיך, ישמחו בטוב.
42 יהוה אלוהים, אל-תשב פני משיחך: זוכרה, לחסדי דויד עבדך. {פ}
פַּרשָׁנוּת
דברי הימים ב' הוא פרק המתמקד בהכנותיו של שלמה המלך לבניית המקדש. בפסוקים 1-10, שלמה שולח קריאה לפועלים מיומנים לסייע בבניית המקדש. הוא גם שולח קריאה לעצי ארז מלבנון, וזהב וכסף ממלך צור. בפסוקים 11-18, שלמה כורת ברית עם חירם, מלך צור, לספק את עץ הארז והזהב והכסף. בתמורה מבטיח שלמה לספק מזון לבני ביתו של חירם. בפסוקים 19-21, שלמה מרכיב את הפועלים המיומנים ואת החומרים הדרושים לבניית בית המקדש. לבסוף, בפסוקים 22-23, שלמה מצווה על העם להתחיל במלאכת בניית בית המקדש. פרק ב' דברי הימים ב' הוא פרק חשוב בתנ"ך, מכיוון שהוא מציין את תחילת בניית המקדש. היא תזכורת לחשיבותו של בית המקדש בחיי בני ישראל, ולחשיבות הברית בין ה' לעמו. היא גם משמשת תזכורת לחשיבות של שיתוף פעולה ושיתוף פעולה בין אומות שונות על מנת להשיג מטרה משותפת.
שאלות נפוצות
בהנחה שקורא עם מהירות קריאה ממוצעת של 300 WPM קורא את הספר של דברי הימים ב, פרקים 2 זה ייקח בערך 2 דקות לסיום.
יש 822 verses in דברי הימים ב, פרקים 2.